"ראיין אני רוצה ה-הבייתה.." קולי נשמע מגמגם בעודי ממשיך לבכות אל תוך חזהו, שכל אזור פניי וצלעותיי כואב.
"אני יודע, אני יודע" הוא לחש בקול הדואג שלו והמשיך ללטף את גבי ברכות, מרגיע אותי, נותן לי להתפרק אל תוך ידיו.
"בבקשה, בבקשה אני רוצה הבייתה.." התחננתי שוב, קולי החלש בקושי נשמע ואני רק מחבק את צווארו של ראיין ומקרב אותו אליי חזק.
"האחות צריכה לטפל בך ליאם, אני מבטיח לך שאחר כך נלך הביתה, לאן שתרצה" הוא אמר, נושק לראשי ומניח אותי בחזרה על המיטה. האחות המשיכה לחטא את פצעיי בעודי תופס בידו של ראיין, שהתיישב בכיסא לידי.
"אני אהרוג אותם.." הוא סינן בשקט, מביט אל עבר איאן שהינהן לעברו בשקט
"כבר טיפלתי בנער שעשה לו את זה, אין צורך שתתקרב אליהם, אחרת באמת תהרוג אותו" קולו האדיש של איאן נשמע, קול עבה וצרוד שגרם לי לרעוד במקום, היה משהו בקול הגברי שלו שיכל לשתק אותי במקומי, הוא היה מושלם, מושלם בשבילי.
"לא אכפת לי, אני הולך לטפל בו גם, תסתכל עליו, כמה רוע יכול להיות בו שהוא עשה את זה" יכולתי לשמוע את הכעס שהלך ונבנה בקולו, הפנים שלו היו כל כך רציניות, ידעתי שזה אומר שהוא עומד להתפוצץ כל רגע.
"ראיי-" איאן התחיל לומר אך ראיין קטע אותו "תגיד לי את השם והכיתה שלו" הוא אמר בקול מאיים, מבטו חודר אל זה של איאן.
"אני לא יודע איך קוראים לו, תחפש בחדר האחות בבינין השני, אם הוא לא הלך לכאן הוא בטח שם, ואם הוא לא שם הוא כנראה בבית חולים אחריי מה שעשיתי לו" הוא אמר וראיין הינהן וקם מהכיסא, מנתק לפתע את ידי מידו
"ראיין.." קראתי בלחש, לא רציתי שילך, שלא יעזוב אותי
"זה בסדר ליאם, אני אחזור עוד מעט, אל תדאג" הוא ליטף את ראשי ונשק לו בזמן שהבטתי בו בעצב
"איאן יהיה איתך כאן אוקיי?" הוא נשמע שוב ואני הינהנתי, מביט לרגע אל איאן שלא הוריד את המבט שלו ממני.
ראיין יצא מהדלת ואיאן בא והתיישב לידי, ידו עוטפת את כף ידי שהייתה כל כך קטנה יחסית לשלו. האחות סיימה לחטא את הפצעים והניחה תחבושת לבנה וקטנה על לחיי ומתחת אפי. לא הייתי צריך לנחש את העובדה שיש לי סימן כחול וגדול מסביב לעיין ושאזור לחיי ושפתיי אדום גם הוא.
"תוודא שהוא נח, למרבה המזל הצלעות שלו לא נשברו, וכדי שיאכל מאכלים יותר רכים למשך תקופה" האחות הורתה לאיאן
"ומה לגביי הילדים שניי הילדים שפגעו בו?" הוא שאל והיא נאנחה בשקט, מביטה בו במבט קשה לפענוח.
"אתה יודע שאין לו סיכוי להתמודד מולם, גם אם ההורים שלו ינסו לתבוע את ההורים של אותו נער זה יהיה אבוד"
YOU ARE READING
I Love You My Lilo
Romanceחייו של ליאם ג'נסון השתנו ברגע כשאימו ללא התראה הפכה אלכוהליסטית ועזבה את עבודתה. הנער בן השש עשרה מנסה להתרחק מכל דבר שקשור למציאותו החדשה ומכל צרה שיכולה לעמוד בדרכו. כשליאם מגיע לבית הספר החדש שבעיר לונדון הקרה, הוא מקפיד להשאיר את עברו שרודף אחר...
