"עכשיו, מה בדיוק קורה עם אמא שלך?" איאן הביט בי בחשדנות ולא ניסה אפילו להסתיר אל זה. רציתי לענות לו, אך לא ידעתי בעצמי מה קורה כאן, וגם כשבאתי לפתוח את פי אימי חזרה אל חלל הסלון כשמבט חביב על פנייה. השקט ששרר בין ארבעתינו גבר מרגע לרגע, כדממה צורמת, ואת המתח שמילא את האוויר היה אפשר לחתוך עם סכין.
ראיין היה המום, איאן נשאר חשדן ואני כרגיל לא ידעתי מה לעשות. היה אפשר לחוש בתדהמה של ראיין, זה נראה כאילו שיתוק תקף את גופו ועיניו קרנו גם זעם, לא ירדו מהאישה שנקראה אימי.
"תרצו משהו לשתות?" קולה העדיין שבר את הדממה ששררה בנינו. פייה נמתח מעט לחיוך קטן ועינייה שידרו חום ואהבה. לא ציפיתי שתתנהג ככה, כל העיניין היה יותר מידי בשבילי לפתע, הרגשתי כאילו הייתי צריך לעכל בעצמי גם את הרגשות העזים של איאן וראיין, כאילו הכל כבר חנק אותי. מעולם לא ידעתי איך להתנהג במצבי לחץ, וגם אם עד לפניי רגע הייתי רגוע ושליו, המציאות ברגע יכלה להתהפך מול עיניי ולהטריף אותי בבת אחת. אז שתקתי, כמו שאני עושה תמיד, נתתי לחיים לעשות את שלהם ולנתב את הדרך שבה יובילו אותי. חיכיתי שאחד מהגברים שלידי ידבר, לא היה אכפת מי מהם, רק שמישהו כבר ידבר על הפיל הוורוד שבאמצע בחדר, שמישהו כבר יחשוף את הקלפים שעל השולחן. עיניי שוטטו על הרצפה שמתחתיי ואצבעותיי שיחקו אחת עם השנייה. יכולתי לשמוע את האנחה הכבדה של איאן שכבר זיהיתי את קולו ולאחר מכן את מילותיו ממלאות את החלל.
"ליאמי, את יכול שנייה לבוא לבחוץ? יש משהו ממש דחוף שאני חייב להראות לך ואם זה לא יקרה עכשיו היקום ממש עשוי להתמוטט." הרמתי את ראשי אליו בחדות ועיניי נתקלו בגופו שהתקדם אליי וכעבור שנייה ידו כבר משכה אותי אל דלת היציאה העשויה עץ של הבית. רגליי נגררו אחריו כשהוציא את שנינו מהאווירה המחניק של הסלון. ראיין לא נע, עדיין תוקע עיניים זועמות באימי, והיא מצד שני מנסה להבין מה הרגע קרה כאן. דלת הבית נטרקה מאחורינו ואני הופתעתי לפגוש באוויר השקט והנעים של הערב, כאילו שום טיפת גשם לא שטפה את העיר לפניי רגע. ריחו המשכר של איאן מילא את אפי וגבי בין רגע פגש במשטח הדלת. יכולתי לשמוע את ציחקוקו של הגבר השרירי מגיע לאוזניי כשידו האחת נשלחה אל מותניי והשנייה החזיקה בפניי. שפתיו ירדו מלחי אל העור הרגיש של צווארי, משאירות נשיקות חמות ומרטיטות שגרמו למחשבותיי להתנתק ברגע. יכולתי להרגיש את עצמי מתמסר אליו, בלי שאלפיי קולות בראשי יצעקו לי להפסיק את זה, יכולתי להרגיש את בטני מתמלאת בפרפרים שהפכו לצמרמורת קלה ונעימה שהתפשטה בכל גופי. ליבי לא התכווץ בכאב ומגע ידיו הגדולות והחזקות לא צרב על עורי.
"איאן.." ניסיתי להוציא מעט את קולי שהפך צרוד מבין שפתיי אך איאן קטע אותי. אצבעתו עולה אל פי וחוסמת אותו בתנועה קטנה, כאילו מסמנת לי לא לדבר, רק לתת לו להמשיך בנשיקותיו המלטפות. "מ-מה רצית להראות לי?" הצלחתי לבסוף להוציא מפי למרות גלי העונג שעברו בו. איאן גיחך שנית והביא את מבטו שיפגוש בשלי, ידו מרימה את פניי אליו ואגודלו מלטפת את לחיי באיטיות.
YOU ARE READING
I Love You My Lilo
Romantiekחייו של ליאם ג'נסון השתנו ברגע כשאימו ללא התראה הפכה אלכוהליסטית ועזבה את עבודתה. הנער בן השש עשרה מנסה להתרחק מכל דבר שקשור למציאותו החדשה ומכל צרה שיכולה לעמוד בדרכו. כשליאם מגיע לבית הספר החדש שבעיר לונדון הקרה, הוא מקפיד להשאיר את עברו שרודף אחר...
