הודעה חשובה, תקראו אותה לפניי הפרק*
אוקיי, אז יש לי משהו לספר לכם, אני מוציאה סיפור חדש, הפעם עם עוד מישהי, סיפור שבואו נגיד שונה מהכתיבה שלי עד עכשיו.
הכתיבה של הסיפור מתחלקת ביני לבין הכותבת השנייה ככה שהיא כותבת את כל הקטעים המיניים, הסמאט וזה, ואני את העלילה שמחוץ לזה כי אני פשוט לא מסוגלת חח.
הסיפור יעלה בחשבון שלי, קוראים לו
"Princess or a bad boy"
וגם הוא על מערכת יחסים חד מינית
אז אם אין לכם בעיה עם כל התכנים האלה אתם מוזמנים ללכת לקרוא אותו ולהגיד לי מה דעתכם❤
ולפרק: (פרק חמישי למרתון)
יצאתי מדלת החדר במהירות, מנגב את הדמעות האחרונות שלי לפניי שאני פוגש את ראיין, לא רוצה שיתחיל לשאול שאלות.
ירדתי במהירות במדרגות ופוגש בדמותו, הוא לא היה נראה כועס, לא היה לו שום הבעה על הפנים, לא יכולתי לפענח את מה שהוא מרגיש אך גם לא פחדתי מתגובתו.
התקרבתי אליו וחיבקתי את גופו, רוצה לשתף אותו בכל מה שקרה אבל פשוט לא יכול.
יודע שברגע שהוא ישמע ולא פרט אחד בודד על מה שקרה פה הוא עוד שנייה יצמיד לי שומר אישי שיבדוק לאן אני הולך, עשיתי לו יותר מידי צרות בזמן האחרון.
"היי ראיין" אמרתי וניתקתי את החיבוק, מחייך לעבר פניו, מביט בעיניו החומות ובשיערו המסודר להפליא.
"אתה חייב להפסיק לעשות לי צרות" הוא גיחך ופרע את שיערי בתגובה
הבטתי בעינייו שלא הביטו בי אלא מאחוריי, הסתובבתי ופגשתי באיאן, הוא היה אדיש כמו תמיד,יורד צעד אחר צעד במדרגות, נותן בי מבט חטוף ומתיישב על אחת מהספות הגדולות שבסלון.
"היי איאן" ראיין קרא לעברו כאילו מזכיר לו שהוא פה ואיאן הימהם בתגובה, מדליק את הטלוויזיה.
ראיין גילגל את עינייו וצחק למראהו האדיש והולך לכיוון הספא כשאני מאחוריו.
"אז מה נעשה?" ראיין התיישב על הספה שליד איאן ואני התיישבתי לידו, משעין את גופי על חזהו.
"אפשר להזמין אוכל ולראות סרט או משהו" טיילור צצה משום מקום והתקרבה אל ראיין, נושקת לו על שפתיו ומתיישבת לידו.
"אתה רוצה?" ראיין הסתכל עליי ואני הינהנתי בהסכמה, לא כל כך אכפת לי מה נעשה, במילא הייתי טיפה עייף וידעתי שארדם באמצע הסרט.
"אוקיי, אני אלך להזמין את האוכל ובנתיים תבחרו סרט" טיילור קמה מהספה והלכה לכיוון המטבח, הטלפון שלה צמוד לאוזנה.
איאן התעסק עם השלט, מחפש מה לראות בזמן שאני נשענתי בראשי על חזהו של ראיין.
טיילור חזרה למקומה, מתיישבת על הספה, ראיין היה עסוק בלדבר איתה ושתיהם לא שמו לב למבטים התקופים של איאן בי, הוא חייך לי מידי פעם, גורם לי לחייך בעצמי וללחיי להאדים.
"מצאתי" אמר לבסוף וקם לכבות את האור שבסלון ככה שהחלל היה חשוך אך עדיין הואר טיפה על ידי האור שבקע מהמטבח.
ראיין וטיילור הפנו את תשומת ליבם ואת מבטם לטלוויזיה וכך גם אני
אך הסרט לא עיניין אותי, הדבר היחידי שעיניין אותי היה איאן, וכמה רציתי שהוא זה שישב לידי עכשיו ויתן לי לנוח עליו, לא ראיין
רציתי את איאן כאן לידי אך באותו צורה המחשבה העבירה בי פחד לא נורמאלי.
_____________________
"ליאם" הרגשתי יד עדינה על כתפי, מנערת אותי קלות, מעירה אותי משנתי.
"ליאם, צריך ללכת" זהו היה קולו של ראיין, פתחתי את עיניי בעייפות ובאיטיות ופגשתי בעינייו.
שכבתי על הספה, מקופל בתוך עצמי בזמן שראיין התכופף על ברכיו וניסה להעיר אותי.
הייתי יותר מידי עייף, לא רציתי לקום, רציתי להמשיך לישון פה, מרגיש איך עיניי נעצמות מעצמם שוב.
"ליאם קדימה" הוא לחש, מניח את ידו על ראשי אבל אני משכתי בכתפיי כמו ילד קטן, אין מצב שאני קם עכשיו.
"הוא יכול להישאר לישון פה אם הוא רוצה" קולה של טיילור נשמע, עיניי היו עצמות ככה שלא ראיתי אותה.
"הוא צריך ללכת לפסיכולוג מחר, הוא לא יכול להישאר לישון פה" ראיין אמר ברוח ואני רטנתי בליבי כשנזכרתי בפיסכולוג הארור הזה, חושב על איזה תירוץ שימנע ממני ללכת איליו.
"אז איאן יקח אותו מחר אליו מוקדם, תן למסכן לישון" היא גיחכה ושמעתי את ראיין נאנח ומניח נשיקה על ראשי ואני הודתי בליבי לטיילור.
"אוקיי, תשמרו עליו" הוא אמר ואפילו דעיניי היו עצומות יכולתי לראות את טיילור מגלגלת את עינייה.
שמעתי את דלת הבית נסגרת והרגשתי איך אני שוקע לשינה שוב, לא לפניי שסוג ידיים הרימו אותי, ידיים חזקות, מגוננות, הידיים של איאן.
הרגשתי איך הוא סוחב אותי במעלה במדרגות ואני הנחתי את ראשי עליו, לא יכול להתאפק.
הוא נכנס בדלת של חדר מסויים והניח אותי כל מיטה רכה, שמיכה הונח על גופי, מכסה אותי לגמריי.
שמעתי את דלת החדר נסגרת והנחתי שכנראה יצא אך הופתעתי כשהרגשתי את המיטה שוקעת לידי, פתחתי את עיניי המהירות וצפיתי בו חסר חולצה, שוכב על גבו ומתעסק בטלפון שלו.
"איאן?" קראתי לעברו בשקט, מבולבל, מרגיש מוזר כשהוא שוכב כאן לידי.
"כן?" הוא המשיך להסתכל על הטלפון, אינו מביט בי.
"אתה מתכוון לישון פה?" מילמלתי, מרים גבה בחוסר הבנה.
"באותו מיטה לידי?" המשכתי והוא רק הביט בי לשנייה וחייך
"ראיין אמר לשמור עלייך לא?"
_______________________________________
פרק קצר, אני יודעת, סורי.
אז שוב, אשמח אם תלכו לראות את הסיפור החדש שהעלתי ותגידו לי מה דעתכם❤
YOU ARE READING
I Love You My Lilo
Romansaחייו של ליאם ג'נסון השתנו ברגע כשאימו ללא התראה הפכה אלכוהליסטית ועזבה את עבודתה. הנער בן השש עשרה מנסה להתרחק מכל דבר שקשור למציאותו החדשה ומכל צרה שיכולה לעמוד בדרכו. כשליאם מגיע לבית הספר החדש שבעיר לונדון הקרה, הוא מקפיד להשאיר את עברו שרודף אחר...
