chapter 81

3.3K 195 103
                                    




"מה היית שואל את עצמך אם יכלת לקבל תשובה כנה?"

שני הנערים שכבו על מיטה שידעה לפניי כמה שניות את אהבתם, עייפים ומרחפים בהו בתקרת החדר כשליבם מחייך.

"מה הייתי שואל?" הוא תהה, עוצם את עיניו ונותן למחשבות שלו לפרוח.

עיניים ירוקות הביטו על פנים לבנות כסיד ושיער שחור מבולגן.

"ובכן?" פלט לחישה תשושה אל האוויר, צופה באהובו מביט בו חזרה בזוג אוקיינוסים כחולים שסיימו לחולל את הסופה בתוכם.

"האם אני בסדר?" הוא שיחרר את המילים, שניהם חוזרים לבהות אל התקרה.

"ואתה?" זוג שפתיים אדומות זזו באיטיות, לא שוכחות את המגע המלטף שעבר עליהן.

"אותו דבר, אני מניח." הנער הבוגר סובב את גופו, נשען על צידו ובלי מילה בודדה לקח לידיו את הגוף שהיה שייך לו, גוף שהשתייך לו בחזרה.

גב עדין פוגע בחזה שרירי, נשיקה עדינה מתחת לאוזן והידוק חם של ידיים חזקות שמבטיחות לא לשחרר.

"אתה בסדר איאן." גוף קטן הסתובב בתוך זרועות ארוכות, כחול פוגש בירוק עמוק, נשימה ארוכה אל הריאות ואז שחרור.

שקט שרר בחלל ששמר על סודם, קירות לבנים הגנו על לבבות אדומים.

"אתה תהיה בסדר, אנחנו נהיה בסדר." פעימת לב חסרה לשנייה, כף יד חזקה אוחזת בפנים קטנות ועדינות.

השניים חלקו רגשות, הסתירו סודות, שיתפו את אהבתם ובכו בפינת החדר, אך ליבם פעם אחד בשביל השני, היה שם אחד בשביל השני, הכיל אחד את השני.

"היא חזרה ליאם." המילים נלחשו אל החלל כאילו בעצמן לא רצו לצאת, סוד רקוב שהתבייש בעצמו

שני זוגות שפתיים נלחצו אחד כנגד השני, נשיקה רכה ואוהבת וחיבוק שומר.

"נטפל בהכל, אני מבטיח לך, אני איתך עכשיו, אף אחד לא יקח את האהבה מאיתנו. זה בסדר לבכות, כי אני יודע שהכול יהיה בסדר, אתה עזרת לי להבין את זה, עכשיו תורי לעזור לך."

"אני אוהב אותך איאן"

"אני אהבתי אותך מהרגע הראשון, אוהב אותך לנצח ליאם."












בכי מר

הסיפור הגיע לסופו, וזה עצוב לי כל כך, למרות שאני שמחה להגיע לסיום של המסע הזה, עדיין קשה לי להפרד מליאם ואיאן.

הסיפור יעבור בתקופ כלשהיא שכתוב, ותאמינו לי שזה יהיה טוב.

תודה לכולם על התמיכה וההצבעות, תודה שנתתם לי את הבמה הזו כדי לעשות את מה שאני אוהבת, אני מתה עליכם❤❤

I Love You My LiloWhere stories live. Discover now