פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר; תֹּאהַב אוֹתִי

480 52 15
                                    

"הכל בסדר, ריף?" שואלת אותי שרלוט, ואני מניד בראשי.

"פישלתי בגדול הפעם, שאר." אני מעביר את אצבעותיי בשערי ונאנח בייאוש.

"מצטער, זה לא משנה, בואי נחזור פנימה." אני מבקש ומתחיל ללכת לכיוון הכניסה לבניין.

"ריף אתה לא צריך להסתיר ממני שום דבר, אני פה בשבילך." היא מבקשת בעודנו עולים במדרגות אל עבר הבית.

"הכל בסדר שרלוט, אין לך מה לדאוג." אני מבטיח לה ומסיט את מבטי מעיניה.

"אתה בטו--" היא מתחילה לשאול אך משתתקת שאנחנו נכנסים אל תוך הבית.

"מצטער שעזבתי ככה בפתאומיות." אני מתנצל בפני מייקל, ומשתדל שלא לגלגל את עיניי.

"נשאר רק הקינוח." הוא אומר בחיוך וקם להביא אותו מהמטבח.

"אתה בטוח שהכל בסדר?" שרלוט שואלת אותי בשנית.

"הכל בסדר." אני עונה לה בהחלטיות וממולל את המפה באצבעותיי.

"עוגת שוקולד חמה וגלידת וניל." אני מרים את ראשי במהירות מקצה המפה שבין אצבעותיי ומביט במייקל במבט חודר.

עוגת שוקולד חמה זאת העוגה שאמא הייתה מכינה לי כל פעם שהייתי עצוב. אני לא יודע אם לשנוא אותו על כך שהוא ניסה לחקות מישהי שהוא לעולם לא יצליח להיות, או לכבד אותו על הניסיון לשמח אותי.

"תודה." אני אומר ומבחין שקולי נשמע רק כלחישה. הוא מניח לפניי צלחת לבנה עם עיטורים עדינים בצבע כסף. שעליה מונחת חתיכת עוגה וכדור גלידת וניל לצידה.

"זה ממש טעים, מר אוונס." מחמיאה לו שרלוט לאחר שלקחה את הביס הראשון מהעוגה.

"תודה לך שרלוט, אבל אני לא יכול לקחת את כל הקרדיט לעצמי. זה המתכון של רייצ'ל, אישתי זכרונה לברכה." הוא מספר לשרלוט וחיוך עצוב על פניו.

אני מרגיש את חתיכת העוגה הראשונה שבלעתי נתקעת בגרוני. הראש שלי מוצף בזיכרונות על אמא מושיבה אותי על בירכה עוד לפני שהיא נהייתה חולה, ונותנת לי לאכול מהעוגה שלה. בימים שהכי הרגשתי רע היא תמיד הייתה מגיעה עם חיוך רחב וחם, חיבוק דוב מגן וחתיכת עוגה קטנה.

"תודה על הארוחה הטעימה, מייקל." אני מודה לו, ומרגיש את הגוש בגורני גדל.

"אין בעד מה בן, אני אלך לנוח קצת אם זה לא מפריע לכם." אומר מייקל ומתרומם מכיסאו, מרים את הצלחות מהשולחן.

"אתה לא צריך לסדר פה, אני אעשה את זה." מציעה שרלוט ומייקל מהנהן בנימוס. הוא מודה לה במהירות ונעלם בחדרו.

"את לא צריכה לעשות את זה שאר, אני יכול לסדר פה." אני אומר לה כשאני רואה את כמות הכלים שהצטברו בכיור.

"ריף, אני רוצה לעשות את זה. לך תנוח עבר עלייך יום ארוך." היא מחייכת אליי ברכות, אני מהנהן בהסכמה ומלטף את שיערה כאות תודה לפני שאני מתקדם לעבר חדרי.

FOOLS BOYxBOYWhere stories live. Discover now