"אני לא מוכן ללכת און, לא עד שתיתן לי להסביר." אני מתיישב על יד דלת הלבנה, מרגיש את הדופק שלי עולה.
"ריף, אל תעשה לי את זה." קולו של און נשמע מבעד לדלת, אני מתקרב אל הדלת ומניח את כפות ידי עליה.
"אל תעזוב אותי און, לא עכשיו. אתה הבטחת שלעולם לא תלך ממני, ועכשיו שהזמן קצת קשה. בגלל משהו שאני בכלל לא שולט בו, אתה עוזב אותי. משאיר אותי שבור לאלפי חתיכות--" קולי נשבר והעולם סביבי מטשטש מהדמעות שעומדות על קצות עיניי.
"אני עושה את זה בשבילך, אתה לא מבין את זה עדיין?" אני כמעט צועק ומניח את ראשי על הדלת.
"לא רציתי שזה יקרה ריף, לא רציתי להתחבא ולהתבייש במי שאני ובמיניות שלי," הוא מתחיל לומר, אך נאנח בייאוש.
"אתה לימדת אותי להיות גאה, לא לפחד, לא להסתיר את מי שאני. ועכשיו אתה מבקש ממני לעשות בדיוק ההפך, אתה מבקש ממני להתחבא, להסכים שתצא עם בחורה. איך כל זה נראה לך הגיוני?" הדמעות כבר החלו לזלוג מעיניי.
"אני אוהב אותך." אני אומר בקול שנשמע לאחר שניות כשבור, מוחא את הדמעות מעיניי.
"אני יודע שאתה אוהב אותי, אבל קשה לי להאמין כרגע. אתה עושה משהו לא מוסרי. אתה טוען שאתה עושה את זה למעני, אבל אתה לא רואה שזה הורס את הקשר שלנו?" אני מסתובב אל הדלת ונשען עם גבי עליה.
"אני רק רציתי להגן עלייך, אתה יודע את זה און, נכון?" שמעתי קולות רקע והדלת החלה להיפתח, ואני קם מהפרקט במהירות.
"ריף, אני אוהב אותך, אבל אני צריך מרחב. אני צריך לחשוב לאן אנחנו לוקחים את עצמנו מכאן. אתה יכול לעשות את הארוחה הזאת עכשיו, כשאני לא כאן לשמוע על זה. רק דבר אחד אני רוצה שתבטיח לי, אתה חושב שתוכל לעשות את זה?" אני מהנהן לפני שאני מבין למה אני מסכים.
"אל תיקח את שרלוט איתך, היא מנסה לשים את הציפורניים שלה עליך מהרגע שהיא פגשה אותך." אני מהנהן בשנית ומביט בעיניו האדומות של און, בשיערו המבולגן.
"אני אתגעגע אליך." אמרתי וקולי נשמע כלחישה.
"אני מקווה שתוכל לחכות לי." אמר בעודו סוגר את הדלת בחזרה.
'באיזה שעה להיות מוכנה?' ההודעה של שרלוט פתאום קפצה על מסך הטלפון, וקראתי אותה בגבות מכווצות.
'שינוי בתוכניות, תהיי אצלי הכי מהר שאת יכולה.' אני משיב לה במהירות, ומתחיל ללכת את ההליכה הקצרה אל הבית שלי שנמצא בקצה הרחוב.
אני יודע שאני צריך להקשיב לבקשה של און, אבל הוא לא מכיר את שרלוט כמו שאני מכיר אותה. הוא לא יודע עד כמה קשה לה, את כל מה שהיא עברה, את כל מה שהייתי צריך להגן עליה מפניו.
"היי שרלוט." אני מחייך לעברה כאשר אני רואה אותה עומדת בכניסה לביתי.
"איך אתה מרגיש ריף? אני מניחה שזה לא קל בשבילך." אמרה ברוך מלטפת את גבי בניחום.
YOU ARE READING
FOOLS BOYxBOY
Romanceהעולם שלנו מלא בדעות קדומות, באנשים עם אמונות שונות, ואהבות אחרות. אך לפעמים העולם שלנו שוכח לקבל את מי שמסביבו כמו שהוא, ובדרך זו של העולם לבבות נשברים וחיים נהרסים. ריף ואון אהבו בכל נשמתם, כשהלב שלהם פועם במהירות, ועיניהם נשאבו בקסם, הם הכירו מאז...