פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר; שֵׁדִים בְּכָל מִינֵי צְבָעִים

361 49 9
                                    


"על מה אתה מדבר, און?" אני בולע את רוקי, ומסיט את מבטי מעיניו. אסור שהוא יגלה, אך הוא יגלה הוא יעלם. הוא ילך ממני ולא יחזור יותר. השדים שלי יותר מסובכים ממה שאון יודע, הם פה והם לא הולכים להעלים בקרוב. אני רוצה להעביר את אצבעותיי בשיערי אך יודע שזה יסמן לאון את הלחץ שאני שרוי בו כרגע. 

"אני קורא אותך כמו ספר פתוח, ריף, למה אתה משקר שלי?" הוא משפשף את ידו במצחו מנסה למצוא תשובה לשאלותיו. אני נשאר שקט יודע שאם אפתח את פי ואנסה להסביר אני אתפרק לגמרי. און ממשיך להביט בי, מנסה לפענח את מה שאני מסתיר ממנו. 

תמשיך לשקר לו ריף, אם הוא לא יעזוב אותך בגללנו, אולי הוא יעשה את זה בגלל כל השקרים. 

"און," אני מתחיל לדבר אך מפסיק כשקולי נשבר. הוא מביט בי בדאגה, באהבה, לא באותה שנאה שחשבתי שאני אמצא על פניו. 

"אתה מוכן לספר לי מה עובר עלייך, ריף?" הוא מבקש ואני מביט בו, מתלבט ביני לבין עצמי אם לספר לו. מצד אחד און לא יסתדר עם השדים שלי, ברגע שהוא יגלה עליהם הם יצאו משליטה. הם יתחילו לדבר שטויות, יתחילו לפגוע בו יותר ממה שהוא יודע. הם מרק מחכים לרגע שאהיה לא מוכן והם יצאו למתקפה נגדי. מצד שני און יודע שאני מסתיר ממנו משהו, לא יעבור הרבה זמן עד שזה יתפוצץ לי בפנים והוא לא יוכל להמשיך לסבול את כל השקרים. און תמיד שנא שאני משקר לו או מסתיר ממנו משהו שמייקל אמר או עשה. השאלה האם אני מעדיף לאבד את און כי השדים שלי יקרעו אותו לגזרים, או כי הוא לא יכול להמשיך לחיות עם כל השקרים שקרים שלי? 

אתה לא מספיק טוב בשבילו, ריף, בכל מקרה יהיה לו יותר טוב בלעדייךָ. 

"תישן על הספה היום." און אומר לפתע ואני מביט בו בשאלה. היום הראשון שלי חזרה ואני ואון כבר נמצאים במקום מסוכן. אני יודע שדפקתי את כל מה שהוא תכנן, אבל לא ידעתי שהוא ישים לב שמשהו קורה כל-כך מוקדם. 

"אני תכננתי לנו ערב מדהים, ריף. אתה הרסת את זה שוב, נדבר מחר בבוקר." אני קם ביחד איתו ועומד בינו לבין המסדרון שמוביל לחדר שלנו. אני לא יכול לתת לו ללכת לישון לבד, ביום הראשון שלנו בדירה ביחד. 

"און, אני לא מסתיר ממך שום דבר. בבקשה אל תעשה את זה, אל תלך ממני עכשיו." אני מביט בעיניו האפורות והוא מניד את ראשו, לא משוכנע. אני מניח את כף ידי על לחיו, גורם לו להביט הישר אל תוך עיניי. אני מציב את המסכה על פניי, לא מניח לו לראות את השקרים שלי. 

"אני אוהב אותך און, יותר ממה שאתה מבין אפילו. אנחנו גרים ביחד, אתה המערכת יחסים הכי רצינית שהייתה לי בחיים. אתה היחיד שלי, הנשמה התאומה שלי." אני ממלא אותו במילים יפות כדי שישכח מכל מה שקרה. תשכח ששקרתי לך, אני מעביר לו במבטי.  הוא מניד את ראשו, לא מוכן לקבל את המילים שלי. עיניו האפורות משנות את צבען, הן בורקות מהדמעות שעומדות על קצות עיניו. 

FOOLS BOYxBOYWhere stories live. Discover now