אני קם מהמיטה ואון מביט בי במבט לא מבין, אני מביט אל עבר הדלת ומתחיל ללכת לכיוונה.
אני שולח את ידי לכיוון הידית הכסופה, ומקווה שמהרגע שאני אפתח את הדלת הזו החיים שלי ילכו בכיוון הנכון.
"הכל בסדר?" און שואל ואני מוריד את ידי מהידית ופונה אליו עם חיוך קל על שפתיי, משפשף את עיניי עם שרוול חולצתי על מנת להעלים את שאריות הדמעות.
"הוא בחוץ, אני די בטוח שמייקל דיבר איתו אחרי שהוא סיפר לי את זה. הוא כנראה ידע שאני בוודאות ארצה למצוא אותו, כנראה הוא מכיר אותי יותר טוב ממה שחשבתי." אני מסתובב חזרה אל הדלת לפני שאני רוא את הבעת פניו של און, ופותח אותה באיטיות לא בטוח במאה אחוזים אם אני מוכן מה שהולך להגיע עכשיו.
"אני מניח שאתה רפאל." אני אומר ומושיט את ידי על מנת ללחוץ את ידו חלושות, הוא מביט בי וחיוך קל על שפתיו וניתן לראות שעיניו מבריקות מדמעות.
"אתה דומה לאמא שלך בכל כך הרבה צורות." הוא אומר ושולף ממחטה שחורה ומפוארת מהכיס הפנימי של הג'קט המהודר שלו, ומנגב את הדמעות מעיניו.
"אני מניח שמייקל דיבר איתך, אחרת לא היית פה עכשיו." אני אומר ולאחר שניות מבין שדיברתי בצורה תקיפה מידי, אך אני לא ממהר להתנצל.
"אני מצטער שלא הייתי נוכח בחיים שלך, אבל לפני שרייצ'ל הלכה לעולמה היא ביקשה ממני להניח לך ולא להפוך את החיים שלך יותר ממה שהם כבר הפוכים. ואני כיבדתי אותה, היא הייתה אמא שלך והיא הכירה אותך יותר טוב ממני, היא ידעה מה הדבר הנכון בשבילך." הוא אומר ומתיישב על הכיסא הירוק שהיה צמוד לקיר החיצוני של חדרו של און, ידעתי שהוא יכול לראות אותנו והבטתי לעברו לרגע קצר.
"אני מניח שהיא לא ידעה שבעלה האוהב שהיא בגדה בו, יהפוך לנרקומן מזויין. שיכה את הבן שלו במשך שמונה שנים, ויבזבז את כל הכסף שנשאר להם על סמים, אלכוהול וחובות מצטברים." אני מנסה להישאר רגוע אבל הטון של קולי יוצא גבוה יותר מהצפוי.
"אני לא ידעתי על כל זה, רק לפני שלושה ימים מייקל התקשר אליי, הוא אמר שאתה צריך את האבא האמיתי שלך, מישהו שיכול לדאוג לך ולהיות שם באמת בשבילך. אני רציתי לקפוץ על ההזדמנות להכיר אותך אבל הוא אמר שאתה עובר תקופה קשה והוא רצה לספר לך בעצמו." אני נושף נשימה עמוקה ואני מרגיש את ידי נשלחת אל עבר קופסת הסיגריות שמוחבאת בכיסי האחורי. סיגריה אחת לא תזיק, היא עדיפה על המצב הנפשי שאני נמצא בו כרגע.
"רפאל, אכפת לך שנמשיך לדבר בחוץ, אני צריך קצת אוויר צח." אני אומר נושך את פנים פי, מנסה להסתיר את הלחץ שהולך ועוטף אותי ככול שהשיחה הזאת מתקדמת. אני לא יודע מה עוד אני רוצה לשמוע ממר מליונר, שבטוח גר במשך כל השנים האלו על איזו גבעה עם האחוזה המפוארת שלו בזמן שאני פחדתי שלא יהיה לי מה לאכול לארוחת בוקר.
YOU ARE READING
FOOLS BOYxBOY
Romanceהעולם שלנו מלא בדעות קדומות, באנשים עם אמונות שונות, ואהבות אחרות. אך לפעמים העולם שלנו שוכח לקבל את מי שמסביבו כמו שהוא, ובדרך זו של העולם לבבות נשברים וחיים נהרסים. ריף ואון אהבו בכל נשמתם, כשהלב שלהם פועם במהירות, ועיניהם נשאבו בקסם, הם הכירו מאז...
