"מה קרה?" הוא שואל אותי, כשהוא מבחין במבט המפוחד שעוטף את פניי. הרגשתי את ליבי דוהר בתוך החזה, והדם אוזל מפניי. איך אני אוכל להמשיך להגן עליו בפניי מייקל, שעכשיו כבר מתחיל לחשוד בנו. אני אצטרך לחזור לגור בבית הישן, און ישאר פה ומידי פעם אני אחזור אליו ללילה אחד מלא בפחד. פחד מפני הדלת הנעולה שלא תצליח לעצור אותו. לא כל עוד מה שהוא רוצה זה לשבור לי את כל העצמות בגוף עד שאני אשחרר את און, ואחזור להיות ריף ההטרוסקסואל.
"זה מייקל," אני מתחיל לומר, נמאס לי כבר מהשקרים הקטנים האלו שבכל מקרה הוא מגלה עליהם בסופו של דבר. אני רואה את עיני מתרחבות, ואת גופו ננעל למשמע שמו. כל פעם שדיברנו על מייקל זה אף פעם לא נגמר טוב. הוא תמיד הביא איתו פחד וכאב, הוא תמיד היה אזכור של הדברים שאני לא יכול לקבל, הדברים שאני רוצה ומפחד מידי להשיג.
"מה הוא רוצה?" הוא שואל, נשמע כמעט מפחד המתשובה שאני אתן לו. הוא יודע עד כמה אני חששתי לחזור למערכת היחסים הזאת, מהפחד שהוא יגלה, מהפחד שהוא יעשה משהו לאון. אני יודע שהדבר האחרון שאון רוצה לשמוע כרגע זה את המשפט שעומד לצאת לי מהפה, אבל הוא חייב להאמר. ככל שנהיה מודעים יותר לעניין, ככה נוכל למצוא את הפתרון יותר מהר. למרות הידיעה שאני צריך למהר כלל האפשר, אני לוקח עוד נשימה עמוקה אחת לפני שאני עונה על השאלה שלו. אני שומע את קול הגשם שיורד בחוץ, יודע שברגע שהשמיים כבר לא יהיו כל-כך מעוננים מייקל יצא מהבית לחפש אותנו.
"הוא גילה עלינו און, וכבר התחיל לחפש אחרינו." הוא עוצם את עיניו כמנסה להגן על עצמו מהבשורה המרה. זה הזמן שלי ללכת לדבר איתו פעם אחת ולתמיד, און יצטרך לעזוב, אני לא רוצה שאחד מהבריונים של מייקל יגיע אליו כשאני לא אהיה פה. כל מה שישאר לי זה ללכת מכאן, מאון ולמצוא מייקל לנסות לשכנע אותו לעזוב אותנו בשקט, לתת לי לאהוב את מי שאני רוצה בשלווה. אני כבר יודע שזה יהיה כישלון אחד גדול, אני יודע שאני אקבל לעצמי צלקות חדשות, אולי כמה ישנות יפתחו. אני גם יודע שכל מה שאני רוצה לעשות זה להגן על און, שמייקל לא יגיע אליו. שמייקל לא יגלה איפה הוא נמצא.
"אתה צריך להתחיל לנסוע, קח את הרכב שלך ותלך לישון במוטל הקרוב. אני אשאר איתך בקשר." אני מושיט את ידי לעברו ומרים אותו מהספה. אנחנו נכנסים אל תוך החדר, ואני מושיט לאון תיק לילה. הוא מביט בי קצרות ואני רואה את הדמעות הזולגות על לחיו, הוא יודע לקראת מה אני הולך. הוא יודע שזה לא יהיה פשוט, אבל הוא כבר ידע את זה מהרגע שהסכמנו להמשיך את המערכת יחסים הזאת למרות כל הסיכון שהיה בה.
"בייב, תסתכל עליי." אני תופס את מפרק ידו, וגורם לו להביט אל תוך עיניי. הדמעות לא מפסיקות לרדת במורד פניו, הוא בולע את רוקו. אני עוצם את עיניי לכמה רגעים, מנסה להרגיע את קצב פעימות ליבי הדוהר. כל האדרנלין מהמצב מתחיל להיעלם, ואני מרגיש את הפחד מתחיל להציף אותי.
YOU ARE READING
FOOLS BOYxBOY
Romanceהעולם שלנו מלא בדעות קדומות, באנשים עם אמונות שונות, ואהבות אחרות. אך לפעמים העולם שלנו שוכח לקבל את מי שמסביבו כמו שהוא, ובדרך זו של העולם לבבות נשברים וחיים נהרסים. ריף ואון אהבו בכל נשמתם, כשהלב שלהם פועם במהירות, ועיניהם נשאבו בקסם, הם הכירו מאז...
