עברו יומיים מאושרים מאז הפעם האחרונה שאני ואון התחלנו להיפגש בחשאי, החרדה לשלומו שתמיד שררה בליבי פחתה והצלחתי לישון במשך לילה שלם.
אני מחכה מחוץ לחדר המתמטיקה לבואו של און, השעון על הקיר מראה שהשיעור נגמר בעוד מספר דקות אחדות. אני נשען על הקיר ומחכה בקוצר רוח שתגיע שעת ארוחת הבוקר כדי שאוכל לראות אותו שוב. מהרגע שהוא יצא מהארון רוב הבעיות שלנו נפתרו, אבא שלי החל להיפתח לאט לאט והבקבוקים כבר לא מילאו את הרצפה. התחלתי גם אני לזהות את הרגשות שאני חש, הציפייה הבלתי נסבלת למראה פניו של און במהירות האפשרית שרפה אותי מבפנים. סוף סוף הצלחתי לגדר את כמות האהבה שאני חש אליו לאינסופית.
"היי בייב." הוא לחש לי ונישק את לחיי בחטף, הבטתי סביבי בכל התלמידים שהלכו במסדרונות.
"הכל בסדר?" שאלתי בדאגה שהוא לא הביט בעיניי במשך כמה דקות.
"כן,כן הכל בסדר בוא נלך לקפיטריה." הוא אמר והתחיל ללכת לפניי אל עבר חדר האוכל הגדול.
הגענו בין הראשונים כי לא היינו צריכים לעבור דרך הארוניות שלנו לפני שהגענו, התיישבנו בשולחן הקבוע שלנו מחכים לבואם של שאר החבורה.
"אתה רוצה לאכול משהו?" שאל לאחר שהשקט בנינו נהיה קשה מנשוא.
"חתיכת פיצה אחת תספיק, תודה בייב." אמרתי והושטתי לו את הארנק שלי.
"לא זה בסדר, אני אשלם הפעם." אמר במהירות ונעלם משדה הראייה שלי.
"הכל בסדר?" שאל אותי דילן לאחר שהתיישב לצידי.
"אתה יודע למה און מתנהג מוזר היום?" שאלתי אותו והוא משך בכתפיו בחוסר ידיעה.
"אתם יצאתם ביחד אתמול, לא?" שאלתי וניסיתי לחשוב מה כבר יכל לקרות, מחשבותיי עפו למרחבי הדמיון בניסיון לגלות מה התרחש.
"כן, יצאנו כל החבורה, לבלאק ווינדאו." הנהנתי באיטיות, מניח שאחיו של און שיין, הניח לו להיכנס מהדלת הצדדית כיוון שלא מלאו לו שמונה עשרה.
"קרה שם משהו מיוחד?" שאלתי אותו, נזכר שאון נשאר לבד בביתו באותו לילה. הוא לא רצה שאני אשאר ללילה.
"לא שאני יודע לגביו." אמר והחל לאכול את האוכל המונח על המגש שלו, שלושה משלושי פיצה וסלט.
"תודה, בייב." אני מודה לאון שהוא חוזר עם שני מגשים.
"איך היה אתמול?" שאלתי אותו, והתחלתי לאכול את המשולש שלי, עם פטריות כמו שאני אוהב.
"רגיל." הוא ענה במשיכת כתפיים.
"אתה בטוח?" שאלתי אותו, מביט בו גורם למבטינו להפגש.
"כן ריף, הכל בסדר." הוא השיב וכעס קל נשמע בקולו. שקט שרר בשולחן, וכולנו התעסקנו באוכל שלנו.
YOU ARE READING
FOOLS BOYxBOY
Romanceהעולם שלנו מלא בדעות קדומות, באנשים עם אמונות שונות, ואהבות אחרות. אך לפעמים העולם שלנו שוכח לקבל את מי שמסביבו כמו שהוא, ובדרך זו של העולם לבבות נשברים וחיים נהרסים. ריף ואון אהבו בכל נשמתם, כשהלב שלהם פועם במהירות, ועיניהם נשאבו בקסם, הם הכירו מאז...
