Crushing the ice- penwill hockey 5

פרק 10

פרק 10-
אריאל-
אני פותחת בזהירות את דלת הדירה שלנו בגלל שבלה ישנה בידיים שלי. הערב שלי לגמריי התקדם לכיוונים לא צפויים וממש ממש היה בא לי כבר לשים פיג׳מה, להוריד את האיפור ולהתכרבל מתחת לפוך בעדיפות לפוך של ספנס. תמיד ישנתי הכי טוב מכורבלת בזרועותיו... הוא פשוט היה כל כך ענקי ולפעמים הגוף שלו הקרין חום כמו תנור ובתור מישהי שלא הרגישה חום כזה עם אנשים אף פעם זה היה מדהים בשבילי.
כשפתחתי את הדלת התאכזבתי לגלות שהבית חשוך לחלוטין. כשקלרמן חוזר הוא תמיד מדליק אור ומשאיר אותו, לפחות בכניסה. אבל אז רגלי נתקלה בנעל גדולה. הנחתי את בלה על אחת הספות והדלקתי אור. כל הרצפה הייתה מעוטרת בפרטי לבוש... מעיל עור, נעליים שחורות שכנראה עלו הון תועפות, חולצה לבנה ארוכת שרוולים, גרביים וג׳ינס כהה עם קרעים. כל הפריטים היו זרוקים בצורה מרושלת על המרצפות המבהיקות של הדירה ואז משהו אחר תפס את תשומת ליבי- שמלה אדומה. היא בהחלט לא הייתה שייכת לי והייתה קרובה יותר לפיסת בד שיכלה לשמש כמפית מאשר למשהו שמישהי באמת יכולה ללבוש. מתחת לאחת הספות בצבצה נעל עקב מנומרת. הלב שלי צנח מטה מטה ולא יכלתי להמנע מהטעם הרע בפי. הוא הביא מישהי הביתה... טוב זה לא כאילו שלא ידעתי שקלרמן הוא זיין על, הייתי מודעת לזה מאוד, אפילו יותר מידי. אבל לראות את זה תמיד היה יותר קשוח בשבילי. זה היה כמו אגרוף ישר לבטן לדעת שהוא עם מישהי במובן הזה אבל לא ממש הייתה לי מילה בעניין כי היינו רק חברים ואני בעצמי הצבתי את הגבול הזה בנינו עוד בשנה שעברה.
לקחתי נשימה עמוקה ופניתי למסדרון שהוביל לחדרים שלנו ואז שמעתי את הקול הנשי בוקע מחדר האמבטיה. עצרתי במקומי ולגמריי הצצתי לתוך חדר האמבטיה. יכלתי לראות פרופיל צידי של בחורה יפה, שיערי ג׳ינג׳י פרוע ותחת מעוצב בחוטיני שחור. היא דיברה בטלפון ואני ידעתי שאני הולכת להאזין לשיחה הזו.
״אל תהיי מטומטמת, אנחנו מדברות על ספנסר קלרמן״ הבחורה עם הקול המתקתק להחליא נזפה במי שזה לא יהיה מעבר לקו.
״בסדר. הוא גמור, שיכור לגמריי אני לא חושבת שהוא ישים לב״ היא מצחקקת.
״אני אנסה קודם בלי ואז אם הוא יגיד משהו אני אלביש לו אבל קרוע. אני בטוחה שזה לגמריי יתפוס. גם בדקתי באפלקצייה ואני לגמריי בימי הביוץ שלי״ המילים של הבחורה מחלחלות למוחי במהירות.
קודם בלי. אלביש לו אבל קרוע. יתפוס. ימי הביוץ. הכלבה המשוגעת מתכננת להכנס להיריון מספנסר או משהו?.
״תראי אני יכולה להמשיך לבזבז את הזמן שלי בקולג׳ או להיות אשתו של בליונר אידיוט שנראה דיי טוב ואני לגמריי מעדיפה את אופציה ב׳ ״ היא מצחקקת והצחוק שלה הוא כמו ציפורניים חורקות על לוח לאוזניי.
בא לי להכנס לשירותים ולתלוש את רעמת השיער הג׳ינג׳י מראשה אבל אני מתאפקת. אני רוצה לשמוע את השיחה הזו עד הסוף.
״טוב זו אשמתו שהוא מביא בנות הביתה שפוך ככה. מי שכל כך מטומטם זה לגמריי מגיע לו וחוץ מזה הוא גבר, לתמרן גברים זה כל כך קל כשאת נראית כמוני, סיס״ הו, כן הכלבה לגמריי הולכת לחטוף.
״בסדר אני אעדכן אותך, בייב. עכשיו יש לי תינוק מגודל לטפל בו כדי לעשות תינוק קטן. וכן אני לגמריי רואה כבר את התואר גברת קלרמן ואת כרטיס האמריקן אקספרס השחור שלי״ היא נשמעת כל כך מרוצה מעצמה כשהיא מנתקת את השיחה והדם שלי רותח.
שמעתי שקיימות בנות כאלה אבל עדיין לא באמת פגשתי בתופעה בצורה כל כך חמורה. הכרתי שפנפנות הוקי שרודפות אחרי השחקנים והכרתי בנות שיצאו רק עם אתלטים שכיוונו לקריירה מקצועית אבל אף פעם לא נתקלתי במשהו כל כך מרושע ובוטה. והבחורה הזו הייתה השטן.
חיכתי לה ליד הדלת ושמעתי את המים בכיור זורמים ואז היא סגרה את הזרם. כמה שניות אחרי היא פתחה את הדלת ויצאה לבושה אך ורק בתחתוני החוטיני הקטנטנים שלה. החזה הענקי שלה התנוסס לי מול הפרצוף וזה רק עיצבן אותי עוד יותר. חתיכת מטומטמת.
״או מיי גאד!! מי את לעזעזאל??״ היא צווחה ומיהרה לכסות את עצמה עם ידייה.
״אני השותפה של קלרמן, אריאל״ הצגתי את עצמי מנסה לרסן את הזעם שלי.
״אה, אוקיי״ הבחורה מיד נרגעה והתחילה לצעוד לחדר האורחים שם כנראה ספנסר שכב חצי מחוסר הכרה.
״לא נראה לי״ אני נוהמת ותופסת חופן של שיער ג׳ינג׳י ומושכת את הבחורה לאחור.
״אה!!! מה את עושה?!״ היא צווחת בכאב.
״מעיפה אותך מהבית שלנו״ אני חורקת שיינים וגוררת את הבחורה במשקל נוצה לסלון.
היא מנסה להאבק בי אבל ללא הצלחה יתרה. אני ספורטאית חזקה והבחורה הזו בהחלט לא הייתה יריבה שקולה.
״את מטורפת! תעזבי אותי!״ היא נאבקת בי אבל אני שמה זין על הקול הצווחני שלה.
״קחי את הדברים שלך ועופי״ אני דוחפת לידה את השמלה האדומה שלה.
״את לא יכולה להעיף אותי!״ היא מייללת.
״את מעדיפה שאני אספר לו על התוכנית הקטנה שלך לגנוב לו זרע??״ אני מצמצמת לעברה את עייני.
״את פשוט מטורפת!״ היא מנידה בראשה וממהרת להתלבש.
שמלה ונעליים. המעיל והתיק שלה שלא הבחנתי בהם קודם זרוקים מאחוריי הדלת. אני דוחפת אותה החוצה כשהיא עדיין לובשת על עצמה את המעיל.
״אם עוד פעם תתקרבי אליו אני אתלוש לך את כל השיער מהראש, מובן??״ נהמתי לעברה בטון הכי מאיים שלי.
״לכי להזדיין!״ היא צווחה ודמעות זלגו על לחייה.
כשטרקתי לה את הדלת בפרצוף לא הייתה בי טיפה של רחמים על דמעות התנין שלה. זה פאקינג הגיע לה.
היה לה מזל שבלה כבר נכנסה לחדר של ספנס ולא הייתה כאן כי היא הייתה יוצאת גם עם שריטות ונשיכות חתול על כל גופה.
לקחתי נשימה עמוקה כדי להרגיע את עצמי לפניי שניגשתי לחדר האורחים. הדלת הייתה פתוחה לרווחה ולהפתעתי בלה לא הייתה בחדר של ספנסר אלא כאן גופה שכבר הספיק לגדול נח לצד גופו של קלרמן בדיוק באותה התנוחה. הוא נחר קלות והיה נראה בהחלט לא במיטבו. הוא עדיין היה לבוש בבוקסר, תודה לאל. הרמתי את השמיכה שהייתה זרוקה על הרצפה וכיסתי אותו ואת בלה. הלב שלי התרחב למראה המתוק של שניהם ככה. התיישבתי על הרצפה לצידו של קלרמן וליטפתי את שערו הפרוע. הוא היה נראה מהמם גם כשהוא היה שיכור לגמריי ומעולף. אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם באותו לילה שבו הוא ניגש אליי והציע לי את ההתערבות הוא היה מנצח. בטח היינו חוזרים לדירה שלו ו... ומה? היינו מזדיינים? היינו עושים את הדבר השובב והקצת דוחה שהוא הציע לי בלחישה באוזן בבר הומה אדם?. אני דיי בטוחה שלא. לא הייתי מסוג הבחורות שיכולות ללכת עם מישהו הביתה, להזדיין איתו ולחזור לחייהן. לא שיש משהו רע בזה, כל אחת ומה שעושה לה טוב אבל אני פשוט לא הייתי כזאת. וספנסר לא חיפש את מה שאני רציתי. הוא רצה סטוץ, סקס מהיר וחם וזמין ולוהט ואני הייתי זקוקה לביטחון, יציבות ומערכת יחסים כדי להכנס עם מישהו למיטה. המחשבה על להיות עם ספנסר ככה ואז פשוט לשכוח מזה או להפסיק להיות חברה שלו הכאיבה לו. ככל שהתקרבנו יותר פשוט פיתחתי אליו רגשות יותר ויותר חזקים. הוא היה מתוק, מצחיק, הזוי לעיתים, תמיד גרם לי לחייך ותמיד שמר עליי ודאג לי. בשלב הזה ספנסר קלרמן היה החבר הכי טוב שלי וכל כך פחדתי לעשות משהו שיסכן את זה ויגרום לי לאבד אותו. העדפתי להתייסר עם המשיכה המטורפת שהרגשתי אליו ועם כל הפנטזיות המיניות שאגרתי ועם לראות אותו עם בנות אחרות כדי שהוא ישאר לצידי. לא רציתי להיות עוד אחת מרשימה ארוכה בשבילו.
נישקתי בעדינות את מצחו והנחתי את ראשי על המיטה לאט לאט נותנת לעייפות להשתלט.