Crushing the ice- penwill hockey 5

פרק 16

פרק 16-
קלרמן-
אני לא חושב שהיה מישהו מאושר ממני לקום בבוקר כשתחת שעיר נדחף לי לפרצוף. התחת של בלה ליתר דיוק, אני לא בפאטיש הזה. מהצד השני הרגל הארוכה והחטובה של אריאל עטפה את מותניי וידיה נחו על החזה שלי. ציינתי כבר שאני ממש ממש מאושר? ושהפה שלי מלא בשיער של חתול?.
אתמול אחרי הנשיקה הפנטסטית שלנו (שהובילה לעוד נשיקות פנטסטיות) החזרנו את רוב הדברים שלה לדירה. והחזרנו את סשן הכירבולים לפעולה. קצת אחרי שחזרנו עם הדברים מהדירה של חברה שלה לוק התקשר אליי והודיע לי שהתינוק של אבא שלו ופנלופי, אחיו למחצה נולד הלילה. עשינו פייס טיים ואריאל פשוט נמסה למראה התינוק העטוף בשמיכה בזרועותיו של לוק. לוק נראה מאושר ושמחתי בשבילו כי ידעתי שהיה לו לא פשוט עם אבא שלו ועם האמא החורגת שלו. הוא העריץ את אמא שלו שנפטרה מסרטן כשהיה בן 11 ופנלופי בשום פנים ואופן לא הייתה מחליפה ראויה אבל הוא השלים עם זה שהיא חלק וחיזק את הקשר עם אבא שלו. למעשה אני דיי בטוח שאבא שלו היה ברוב המשחקים שלנו ובמיוחד במשחקי החוץ. אחרי השיחה היינו במצב רוח טוב במיוחד וצללנו למיטה עם מלא חטיפים, בלה וסרט טוב ברקע. למזלנו היה יום ראשון ויכלנו להשאר במיטה עד מאוחר וזה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות עד שהיא פתאום שינתה תנוחה ורגלה התחככה בזין שלי. שיט. זקפת בוקר!!!! זקפת בוקר!!!! פעמוני אזעקה צלצלו בראשי ועייני נפקחו לגמריי. לא העזתי לזוז או לנשום ליתר דיוק. העובדה שבלה ישבה על הפרצוף שלי עזרה להסיח את דעתי אבל אז היא החליטה שכבר לא נוח לה וירדה ממני כדי לשכב בקצה המיטה. בוגדת.
״הממ״ היא שוב זזה ורגלה התחככה בי שוב ושוב.
אלוהים... תשלט על עצמך קלרמן. הדבר האחרון שהייתי צריך היה להראות לה את השליטה העצמית המוגבלת בטירוף שלי לידה. אחרי המשחק המקדים הארוך ביותר בהיסטוריה כבר התחלתי לראות את העתיד שלנו והוא כלל הרבה הרבה דברים שובבים. לעזעזאל.
״זה כל כך... הממ... גדול...״ אני לא בטוח אם היא באמת מלמלה את המילים האלה או שהמוח הקודח שלי המציא אותן אבל ידעתי שאני חייב לזוז עכשיו. אני צריך לטפל בזקפת הבוקר שלי לפני שהיא תבין כמה אני מוכן לקראתה.
נסיתי להזיז את הרגל שלה בעדינות אבל היא התנגדה ורק נצמדה אליי יותר. אני נסיתי לזוז בעצמי אבל רק לקחתי אותה איתי לעומק המיטה וגרמתי לה להשכב עליי. אז נסיתי לדחוף אותה וזה עבד. אבל כשכמעט הצלחתי היא נצמדה אליי ואני באינסטינקט של שחקן הוקי דחפתי אותה. והיא פאקינג נפלה מהמיטה.
״אה! שיט!!״ היא צווחה.
בלה קפצה מהמיטה וניגשה אליה ואני מיד קפצתי אחריה.
״פאק, אני מצטער. את בסדר?״ רכנתי מעליה בדאגה.
״הייתי בסדר אם לא היית דוחף אותי מהמיטה״ היא נאנקה.
״סליחה, זה רפלקס שינה״ אני משקר ועוזר לה לקום.
היא מזיזה מפניה את שיער השינה הפרוע שלה ומביטה בי בחשד.
״בחיים לא היה לך רפלקס שינה כזה״ היא מאשימה והיא צודקת.
״היה לי פיפי ולא הצלחתי להוריד אותך ממני, סורי״ אני משקר שוב.
עיניה נמשכות לבליטה במכנסיים שלי ואני רואה שהיא בולעת רוק. זה מוזר כמה שזה סקסי בעייני. כל כך פאקינג סקסי.
״לך לעשות״ היא ממלמלת.
אני מהנהן וחומק לחדר האמבטיה. אני נפטר מהמכנסיים שלי ונכנס למקלחת. אני פותח את המים החמים ומתחיל לעבוד על עצמי. יד ימין שלי מעולם לא הייתה אומללה יותר. אני מדמיין תרחיש אחד ויחיד מאחורי עייני העצומות. מה היה קורה אם הייתי מתעורר והיא הייתה מחכה לי עירומה, מוכנה ומזומנת. אני מדמיין את הפה שלה עליי ואת הציצי המושלם שלה ואת הגוף היפה הזה בלי בגדים. הפנטזיה שלי עלובה למידי אבל לזין שלי לא אכפת ואני יודע שאני קרוב. אני נשען על הקיר ולא מפסיק לפמפם. שיט.
״הו״ הקול הקטן מיד גורם לי לפקוח את עייני.
היא עומדת שם ופשוט בוהה בי. אלוהים יודע כמה זמן אבל זה ממש לא מזיז לי. אני ממשיך ומביט בה ישירות עד שאני מרגיש את הגוף שלי מתקשה ואז מרפה בעונג. הפורקן שלי מלכלך את ידי ואז נשטף במים כשאני מתנשף ולא מנתק את מבטי. פאקינג לוהט.
״אני...״ היא מתחילה אבל לא מוצאת לה מילים.
״אני יודע. אני מקווה שאהבת את המופע״ אני קורץ לעברה בשיא הביטחון למרות שאני לא כל כך בטוח.
כל בחורה אחרת יכלתי לקרוא בקלות אבל אריאל? היא הייתה משהו מיוחד. כאילו שידעתי שהיא לוהטת, לוהטת בשבילי אבל הייתה בנינו מין חומה שקופה שהיא בנתה כדי לא להתפרק ואני לעולם לא אדע איפה הסדק שאני יכול להכנס דרכו.
״אתה יפיפה... זה קצת מרתיע״ היא מודה ולחייה מסמיקות.
אני מכבה את המים ולא טורח להתנגב או לשים עליי את המגבת שלי ולמרות שאני יודע שזה יקח לי שנים לנקות את הבלאגן אני יוצא מהמקלחת ונעמד מולה. לעומת המטר תשעים ואחת סנטימטרים שלי אריאל נראית קטנטנה ועוד יותר כשעיניה כמעט פעורות לרווחה. הלחיים שלה אדומות והאדים מהמים החמים ממלאים את כל החלל. אני לוקח את ידה בידי ומניח אותה על שרירי הבטן שלי. אצבעותיה נחות על הקוביות שלי ולרגע הבטן שלי מתכווצת. הזין שלי שוב מתחיל להראות סימני חיים. אני מנחה את היד שלה באיטיות על החזה ושרירי הבטן שלי ונותן לה לחקור את הגוף שעבדתי קשה כדי לבנות ולתחזק.
״מפחיד?״ אני שואל ברצינות.
״משהו כזה״ היא ממלמלת ועיניה מרותקות לתנועה שלנו יחד.
״התעוררתי עם זקפת ענק ולא יכלתי להרשות לעצמי לשכב לידך ולתת לחשוב שאני... את יודעת...״ אני מודה באמת.
״לא הייתי חושבת כלום, ספנסר״ היא נושכת את שפתה.
״אולי״ אני נאנק.
״אתה לא מושלם וגם אני לא... אבל אני אוהבת את זה ככה״ היא מחייכת לעברי.
״גם אני״ אני מודה.
היא מושכת אותי אליה ואני מנשק את שפתיה המתוקות. אני עירום לגמריי ורטוב וזה מרטיב אותה אבל לא כל כך מזיז לנו. זה הרבה יותר מכל מה שאי פעם דמיינתי. הריח שלה, הטעם שלה, היא. האישה שהפילה אותי ברשתה ועכשיו אני מפרפר כמו טרף טרי.
היא נותנת לי מגבת ואני מכסה את עצמי בזמן שאנחנו מנקים את הבלאגן הרטוב שעשינו על הרצפה. בזמן שהיא מתקלחת אני מכין קפה, מאכיל את בלה ובודק את הרשתות החברתיות. אני שם לב שלוק שינה את השם של הקבוצה שלנו וכמה הודעות נשלחו.

*מתוך צ׳אט קבוצתי מלכי ההוקי של פנוויל ובמיוחד לוק השווה שהפך להיות אח גדול לאל הוקי לעתיד 🏒👑👶🏻*

לוק:׳הם נתנו לי להחליט על השם׳
קייסי:׳איזה יופי 👏🏻👏🏻👏🏻׳
ג׳ייס:׳💪🏼💪🏼💪🏼׳
לוק:׳רעיונות??׳
ג׳ייס:׳ג׳ייס ג׳וניור׳
לוק:׳פחות׳
איילי:׳פנית למקום הלא נכון׳
אני:׳למה ככה, איילי?? אני אלוף השמות׳
איילי:׳אתה אלוף בלדבר שטויות׳
קייסי:׳ולזיין כל מה שזז׳
לוק:׳טובבב למישהו יש רעיון אמיתי??׳
קייסי:׳סי-ג׳י 😍😍׳
לוק:׳לא. אני לא קורא לו קייסי ג׳וניור!׳
אני:׳אבוקדו׳
לוק:׳??׳
אני:׳אבוקדו פרקינס! זה גאוני!׳
אני:׳זה שם של ילד סלבריטאי כמו אפל של כריס מרטין וגוונית׳ פלאטרו׳
ג׳ייס:׳הפילו אותך על הראש כשהיית קטן או מה?׳
לוק:׳לגמריי נזק מוחי׳
אני:׳לא צריך! אני אשמור אותו לילד שלי! 🖕🏻🖕🏻🖕🏻׳
לוק:׳תודה׳
קייסי:׳מה עם לאנס? זה מתחיל ב- L'
ג׳ייס:׳שם של אידיוט כמו צ׳אד לדוגמא׳
אני:׳יאפ׳
ג׳ייס:׳מה עם לונדון?׳
לוק:׳מתאים יותר לבחורה עשירה מאשר לאל הוקי׳
איילי:׳לארס׳
אני:׳הוא לא שוודי או דמות של טרנטינו׳
קייסי:׳לברון׳
לוק:׳מספורט אחר!׳
ג׳ייס:׳ליונל׳
אני:׳זמר משנות השמונים? ברצינות? 👎׳
אני:׳מה עם לייטון?׳
קייסי:׳מאיפה הבאת את זה?׳
אני:׳מה אכפת לך??׳
לוק:׳אני בודק באינטרנט׳
ג׳ייס:׳פאק... זה דיי טוב׳
לוק:׳אני מסתכל על התינוק והוא לגמריי לייטון׳
אני:׳ברור שהוא לייטון׳
קייסי:׳אני בהלם כרגע 😨😨😨׳
איילי:׳😓׳
ג׳ייס:׳תעשה את זה רישמי אחי׳
לוק:׳אני גאה להכריז על שמו של אחי הקטן לייטון פרדריק פרקינס׳
אני:׳👏🏻👏🏻👏🏻׳
איילי:׳👶🏻❤️׳
קייסי:׳💓💪🏼׳
ג׳ייס:׳🥳🥳🥳׳
לוק:*תמונה*
לוק:׳לייטון פרקינס בתמונת הבכורה שלו׳

״וואו הוא כזה מתוק״ אריאל שהתגנבה מאחורי הציצה למסך הטלפון שלי כשחיבקה את מותניי מאחור.
״הם מצאו לו שם. לייטון.״ אני לא מצליח שלא לחייך.
זה אומנם היה השם של הבן הבכור שלי אבל אני בטוח שאני אמציא משהו אפילו טוב יותר. התינוק בהחלט היה לייטון.
״וואו שם של כוכב רוק״ היא ממש התלהבה.
״יותר כוכב הוקי או אל הוקי״ מלמלתי והנחתי את הטלפון שלי על השיש והסתובבתי בקלות מחזיק אותה בזרעותיי.
אני מביט בה ועדיין לא קולט שהיא באמת באמת שלי. כאילו פאקינג שלי.
״מה? אני נראית ממש נורא ככה?״ היא עיקמה מעט את אפה הקטן.
היא ממש לא נראתה רע. פניה חפות מאיפור, לחייה סמוקות ושערה רטוב אחרי שיצאה מהמקלחת. היא נראתה יפיפה וסקסית.
״ממש״ אני מעקם את אפי גם וזוכה לצביטה בכתף.
״אאוץ׳!!״
״זה הגיע לך!״ היא מוציאה לשון ואני מנצל את ההזדמנות ומוצץ את לשונה לתוך פי.
ואנחנו מתמזמזים במטבח. מי היה מאמין?.