Crushing the ice- penwill hockey 5

פרק 18

פרק 18-
אריאל-
הגאון שאמר שכדאי קודם להיות חברים לפני שנהפכים לבני זוג צדק לגמריי. החודש וחצי האחרונים עם ספנסר קלרמן היו מדהימים. השלג נמס באיטיות, מזג האויר התחמם וכך גם מערכת היחסים שלנו. אחרי הדייט הבייתי הראשון שלנו שבסיומו הוא אכל לי את הכוס בצורה מטמטמת חושים ומחק מתוכי כל זכרון אחר של משהו שקרה בחדר הזה הפכנו לידי בלתי נפרדים. כל הכסף שהוא השקיע ברהיטים למעשה הלך לעזעזאל כי הייתי בחדר שלו באופן דיי קבוע. ישנו באותה מיטה (יחד עם בלה כמובן שהרבה פעמים פשוט תפסה את מקומי בסשן הכירבולים) וחיינו באותו המרחב וזה היה נפלא. בכל בוקר היינו עושים סלפי מטופש במראה ואני הייתי נהנית לנעוץ בו עיינים כשהוא עם שיער מבולגן משינה ובלי חולצה. הקוביות שלו היו כמו קרפוטנייט בשבילי ושלא נדבר על ה-וי הסקסי הזה שגלש הישר אל תוך מכנסי הטרנינג שלו. ושביל השיער הדק שהוביל לשם גם הוא... היה משהו כל סקסי בכל שריר מכוון, בכל פיסת עור, בכל... ועכשיו התחתונים שלי רטובים באמצע בר קריוקי. פנטסטי.
אני לוגמת מהבירה שלי כדי לצנן את המחשבות הלוהטות שמתגנבות למוחי בלי שליטה כשהיד הגדולה של ספנסר נחה על רגלי. לבשתי היום חולצה שחורה צמודה עם צווארון דיי גבוה אבל בניגוד לחלק העליון הצנוע החלטתי ללבוש חצאית ג׳ינס שחורה ודיי קצרצרה בשילוב גרביונים בצבע שחור- שקוף מתוקים ומחממים שהיו עליהם הדפסים של ברבורים לבנים. הם הזכירו לי את ספנסר והכל. אבל עכשיו התחרטתי שלא לבשתי ג׳ינס במקום כי להרגיש ככה את היד שלו היה כל כך פאקינג מתגרה.
״טוב, אפשר רגע את תשומת ליבכם?״ למזלי לוק החליט לתפוס את המיקרופון ולעלות לבמה. לפני שגררתי את ספנסר לשירותים כדי לעשות בו מעשים מלוכלכים.
הערב לוק שכר את המקום כדי שיהיה רק בשבילנו- שחקני הוקי משתי הקבוצות וכמובן חברים וקרובים כדי לחגוג את סיום העונה של הקבוצה שלנו. הגענו לרבע הגמר. זה היה הישג אדיר ובכל זאת ידעתי שטס קיוותה ליותר. יום לפני המשחק, אחרי האימון היא סיפרה לנו שגייסו אותה לקבוצה בליגת ה-הוקי הלאומית לנשים. הקבוצה המקבילה לזו שגייסה את לוק. כולנו היינו מאושרות עבורה ובמשחק שאחר כך עשינו תיקו אפס וזה לא הספיק לנו. בחדר המלתחות היא נשברה. ירדה על הברכיים ופשוט פרצה בבכי. בחיים לא חשבתי שאני אראה אותה ככה. הרוסה, שבורה, מפורקת לרסיסים. סיירה והמאמנת מיד עטפו אותה בחיבוק וירדו לברכיהן אליה. אחר כך כולנו הצטרפנו. היינו על הרצפה אבל ביחד. חלק בכו, חלק ניחמו ובכולנו הייתה אהבה ענקית אחת לשנייה ולמשחק.
הערב, כמעט שבוע אחריי היא הייתה נראית מהמם. שיערה הזהוב גלש על גבה, פניה מאופרות במומחיות והיא הייתה לבושה בשמלת סריג בצבע קרם שהייתה אובר סייז וחשפה כתף.
״טוב אז עכשיו כשכולם מרוכזים רציתי להגיד כמה מילים לכבוד סיום העונה המטורפת של קבוצת הוקי הנשים של פנוויל. קודם כל רציתי להגיד שאני גאה בכן, בכל אחת ואחת מכן. התחלנו את הדרך הזו יד ביד לפני כמה וכמה חודשים ומאז רק צמחתן, הפכתן לחזקות יותר ופשוט הוכחתן לכולם שהם טועים ושאתן לא צריכות שום מאמן גבר ושום לוק פרקינס. הקבוצה הזו רק תגדל ותתחזק ובקרוב מאוד, בשנים הקרובות אתן תזכו באליפות ללא ספק ועד אז יש לכם הישג לא מבוטל בכלל. אתן מדהימות!״ מחיאות כפיים סוערות נשמעו בכל החלל הקטן.
האמת שזה היה לגמריי מרגש לשמוע אותו ולהזכר באיך הכל התחיל. זה נדמה כאילו חלפו שנים. וזה בסך הכל היה בשנה שעברה.
״ועוד משהו...״, קולו של לוק נשמע שוב אחרי שמחיאות הכפיים נחלשו ושוב כל העיינים היו נשואות לבחור הכריזמטי,״אני רוצה להגיד עוד משהו לך, טס דאונס. חוץ מזה שאת אהבת חיי והבחורה שאני רוצה להזדקן איתה ולעשות לה מלא שחקני ושחקניות הוקי קטנים אני רוצה להגיד לך שאת הדבר הכי טוב שקרה לי. את האישה הכי חזקה שהכרתי, הכי מדהימה והכי דבקה במטרה. את יודעת כמה אני מעריך את העובדה שאת לא מוותרת, שאף פעם לא ויתרת ונלחמת כמו לביאה על מה שאת אוהבת. אני רוצה לבקש ממך לסלוח לי על כל השטויות שאי פעם אמרתי כי במשך הרבה זמן לא הבנתי כלום מהחיים שלי. את השחקנית המצטיינת האמיתית, טס. תמיד היית ותמיד תהיי. אני אוהב אותך ואת העובדה שאת אוהבת הוקי, לפעמים אפילו יותר ממני וזה קשה. אני פשוט גאה בך וגאה בזה שאת שלי.״
הפעם מחיאות הכפיים זעזעו את החלל של אולם הקריוקי שהיה אומנם חורבה אבל החורבה שלנו. טס התאהבה במקום ממבט ראשון ועכשיו זה בהחלט היה המקום שבו בילינו הכי הרבה. טס עלתה לבמה ונתנה ללוק חיבוק ונשיקה שזכו למחיאות כפיים ושריקות וכמה הערות נחמדות.
האצבעות של ספנסר התהדקו על הברך שלי. הגנבתי לעברו מבט והופתעתי לגלות שכל המהומה לא מפריעה לו להביט בי ישירות. פאק.
״אני לא אומר לך את זה מספיק, בייבי אבל אני גאה בך על הקטע של ה-הוקי״ הוא מחייך את החיוך השובב והסקסי בטירוף שלו.
אני לא מתאפקת ומנשקת אותו. יש לנו יחד טעם של בירה וטעם של ספנסר. אלוהים אני אוהבת את הטעם של ספנסר.
אבל הנשיקה קצרה מידי ומישהו מושך את ספנסר ממני. מסתבר שקבוצת הגברים הכינה לנו נאמבר מיוחד. What makes u beautiful של וואן דיירקשן. אין לי מושג איך כולם מצליחים להדחס לבמה או למצוא מספיק מקרופנים אבל הביצוע אדיר. ומחריש אוזניים. אנחנו מצלמות, דוקרות וזורקות הערות סליזיות לבנים. ואז אחרי שהם מסיימים טס קוראת לכולנו בספונטניות. אנחנו מקדישות לבנים את you da one של ריהאנה. הם מריעים לנו והאנרגיות באויר סוחפות.
בתום השיר ספנסר תופס אותי מהמותניים ומוריד אותי מהבמה רק כדי לנשק אותי נשיקה ארוכה ארוכה כשברקע קייסי שר בקולו הממש ממש יפה. הוא שר את let it go מפרוזן ואני מופתעת מהעובדה שרוב השחקנים יודעים את המילים. ומהחיוך שיש לטיילור על השפתיים. כאילו יש להם מין בדיחה פנימית.
ספנסר מחבק אותי קרוב אליו כשמיד אחריי לונה עולה לבמה ושרה את the only exception של פארמור. הוא באמת היה היוצא דופן בשבילי... סמכתי עליו ואפילו רציתי לחלוק איתו את הסודות הכי עמוקים שלי אבל עדיין לא מצאתי אומץ או זמן מתאים.
״אני מת על הריח של השיער שלך״ הוא לוחש ומסניף שוב את שיער הפזור.
הכי אהבתי כשהוא זרק מחמאות כאלה קטנות. זה לגמריי היה שובה לב. ומתוק בצורה שלא ניתן להאמין.
״לבנדר-וניל״ חייכתי והסנפתי את הבושם שלו מסוודר הג׳וצי השחור שלבש.
אחרי שלונה סיימה לשיר חזרנו למקום ואני התיישבתי בחיקו של ספנסר. מישהו אחר עלה לבמה ושחט באלגנטיות של say my name של דסטיניז צ׳יילד. ספנסר לגם מהבירה שלו ואז פתאום הוציא את הטלפון שלו והתחיל לעשות גוגל.
הצצתי למסך וראיתי את השאלה שהקליד-׳האם יש דבר כזה בירה אבוקדו?׳.
״ברצינות?״ ציחקקתי למראה שורת החיפוש.
״אם אני חשבתי על הרעיון הזה ראשון? אני יכול לעשות מזה מליונים, ארי. אני אשקיע את קרן הנאמנות שלי בחרא הזה״ הוא הנהן בהתלהבות.
שצנחה מיד אחרי שגילה שיש בירה מקסיקנית בטעם אבוקדו וגם בירה יפנית.
״סורי, מותק״ ליטפתי את לחיו המזוקנת.
״זה בסדר... עכשיו אני צריך גאווקמולי לשפר את ההרגשה״ הוא חייך והזמין דרך האפלקציה לשולחן שלנו טורטייה צ׳יפס וגאווקמולי.
״אני חייבת לשאול משהו״ התמקמתי על ברכיו ונסיתי לא לתת לקולות המזייפים מסביב יש לומר להסיח את דעתי.
״קדימה״ הוא הנהן.
״למה אבוקדו? מה זו האובססיה המוזרה הזו?״
הוא לגם מהבירה שלו וחיוך דק עלה על שפתיו... כאילו הוא נזכר במשהו נעים.
״אומנת מספר 11, פלורה. היא הייתה האומנת היחידה שבאמת שמה עליי זין. שרטתי את הברך שלי באופן דיי דפוק בגן השעשועים ממש בכמה ימים הראשונים שלה איתנו. היא לא נלחצה ודחפה לי לפה כף של ממרח אבוקדו בזמן שחבשה אותי. היא הבטיחה לי שאם אני אוכל אותו לא יכאב לי כלום, שאבוקדו טוב לכל דבר. האמנתי לה, מותק ואני מאמין לה עד היום. כשההורים שלי שכחו את המסיבת סיום שנה שלי אכלנו אבוקדו, כשאבא שלי צרח עליי אחרי הנכשל הראשון שלי אכלנו אבוקדו, כשאמא שלי זרקה את הציור שהכנתי לה לפח אפילו בלי להסתכל עליו אכלנו אבוקדו. זה עזר, בעיקר כי היא הייתה שם. היא הביאה את הבן שלה שהיה בגילי לשחק איתי ואני ופדריקו ממש התחברנו... היה לי כל כך טוב אז וממש הרגשתי כאילו הייתה לי משפחה עם פלורה ופדריקו״ הרגשות בעיניו התחלפו כמו צבעים ברמזור והלב שלי התהפך בחזי.
הבנתי כמה הוא אהב את פלורה וכמה היה חסר לו מישהו, משהו. את החור הזה מילאו לפחות זמנית האומנת שלו והרבה אבוקדו.
״למה החלפת אומנת?״ שאלתי אחרי כמה שניות של שקט בנינו.
״ההורים שלי פיטרו אותה. היא לימדה אותי ספרדית ופדריקו התאמן איתי על השפה וערב אחד נדיר אכלתי עם ההורים שלי ארוחת ערב במסעדה והיה שם מלצר לטיני. דיברתי איתו בספרדית וההורים שלי הזדעזעו ממה שלורה מלמדת אותי. הם פיטרו אותה למחרת ובמקומה הביאו את שירלי האומנת מאנגליה. קראתי לה קקי פופינס.״ הוא מנער את ראשו בשעשוע לזכר הילד הסורר שהיה.
״אני מקווה שזה היה מאחורי הגב שלה״ נסיתי להחדיר לשיחה טון קליל.
״נראה לך? הברחתי את קקי תוך שבועיים״ הוא גיחך.
״ואת כל שאר האומנות אחריה״ נאנחתי. זו לא הייתה שאלה.
״יאפ. האחרונה הייתה כשהייתי בגיל 15. מרתה מגרמניה שלקחה ממני את בתוליי. אמא שלי תפסה אותנו בחדר הכביסה ושלחה אותה חזרה לדרזדן ומאז הם לא טרחו יותר עם אומנות״ הוא נישק את מצחי בעדינות שהייתה מנוגדת לגמריי לסיפור שסיפר לי הרגע.
״שכבת עם האומנת שלך?״ שאלתי קצת בהלם.
הוא הנהן. ״וגם עם המורה שלי לאלגברה בתיכון ועם אמא גרושה של אחד מהחברים שלי. אז?״ הוא משך בכתפיו באדישות.
לא הספקתי לענות כי האוכל הגיע והוא מיד התחיל לטרוף אותו. הבטתי עליו מהצד והלב שלי התרחב. הלוואי שהיינו נפגשים מוקדם יותר. הלוואי שהייתי יודעת מה לעשות כדי לעזור לו עם כל הכאב לב שהוא נושא איתו מתחת לחיוכים ולצחוקים.
הטלפון שלו מצפצף על השולחן ואני מציצה במסך על ההודעה שנשלחה אליו. הודעה מאבא שלו.

אבא:׳יש לנו אירוע גאלת צדקה עבור ילדים חולי סרטן בסילבר סוואן בבוסטון ביום חמישי הקרוב. אני ואמא שלך מצפים לראותך שם בזמן ועם החליפה שאמא תשלח לך בימים הקרובים. מצורפת בזו הזמנה עם עוד פרטים.׳
אבא:*תמונה*

״פתחנו פה לשטן״ ספנסר מניד בראשו.
״אתה הולך?״
״איזו ברירה יש לי?״ הוא נחר בבוז.
״יהיה בסדר״ אני מיד מבטיחה רק כדי למחות את ההבעה הזו מפניו.
״רוצה להיות הפלוס אחד שלי? נוכל להשאר במלון בסוף השבוע״ הוא מחייך חיוך זדוני וצובט את ישבני קלות.
״חשבתי שנהנית עם איילי בפעם שעברה״ אני מתגרה בו.
״איילי אולי יפה אבל אני מעדיף את החברה הכי טובה שלי״ הוא שוב מתוק להפליא.
״אני באה״ הנהנתי וזכיתי בנשיקה נוספת שסובבה לי את הראש והפכה לי את הלב והרטיבה לי את התחתונים.