Crushing the ice- penwill hockey 5

פרק 17

פרק 17-
אריאל-
הזין של ספנסר. הזין של ספנסר. הזין של ספנסר.
למה כל מה שיוצא למרצה שלי לסוציולוגיה זה שלושת המילים האלו או שפשוט זה מה שהיה בראש שלי מרגע שהתעוררתי היום בבוקר כשקמתי וצפיתי בקלרמן מתנגב אחרי מקלחת ומתלבש. לא הייתה לו טיפה של בושה ובטח שהוא לא טרח להסתיר ממני שום דבר. החל מהישבן החטוב שלו לשרירים המשורגים ועד לזין שלו. זין שלא יכלתי להפסיק לחשוב עליו. ראיתי לפני כן כמות נכבדת של זין (לא בקטע רע אבל בחורה רווקה חייבת לדאוג לעצמה גם אם זה עם צעצוע וסרט פורנו) והיו לי קשרים לפני כן. למעשה הייתי במערכת יחסים מחייבת במשך שנתיים בתיכון ואחר כך הייתי עם החבר האחרון הרציני שלי במשך כל שנה א׳ ומרבית שנה ב׳. הוא היה זה שהחליט שהקשר מיצה את עצמו וכעבור שבועיים התחיל לצאת עם השוודית הלוהטת מתוכנית חלופי התלמידים. אני דיי בטוחה שהם יחד עד היום. אבל מעולם לא הייתה לי אובססיה לאיבר גוף של גבר בצורה הזו. התחלתי להבין קצת את הקיבעון המטורף שלו על ישבנים. למעשה ידעתי שהישבן שלי והרגליים הם איברי הגוף הכי מוצלחים וסקסיים שלי. בזכות ההוקי הרגליים שלי חטובות מאי פעם וישבן שלי הדוק להפליא. הגנטיקה שהורישה לי אמא נתנה לי ישבן עסיסי מטבעו וחזה דיי גדול. כשהייתי יותר צעירה דיי התביישתי בזה ונסיתי להסתיר את זה אבל עם הזמן הבנתי שאלו הנכסים שלי ואני צריכה לעבוד איתם ולהתגאות בהם. זה לא שגברים נפלו לרגליי כמו זבובים אבל מעולם לא ממש הייתה לי בעיה עם המין הגברי.
כשהשיעור נגמר אני מגלה שבמקום לסכם את השיעור כתבתי איזה מיליון פעם את שלושת המילים האלה במסמך הוורד שלי. שיט.
״אני אתן לך את הסיכום שלי אם תספרי לי על איך זה להזדיין איתו״ הבחורה שישבה לידי, לינה ציחקקה.
מיד טרקתי את המחשב שלי ולחיי זהרו באודם בוהק. היא בטח ראתה אותי מפליגה במחשבות ומקלידה את השטויות האלה במקום ללמוד.
״אני... אה... המממ...״ התחלתי לגמגם.
הפעם היא לגמריי צחקה. זה היה פאקינג מביך.
״אין צורך בפירוט, אני אשלח לך את הסיכום במייל. כל הכבוד לך, סיס״ היא טפחה על כתפי כאילו הייתי הגיבורה שלה לפני שהיא לקחה את התיק שלה והלכה לה לכיון היציאה.
נאנחתי ואספתי את הדברים שלי בחיפזון. אלוהים שיעזור לי וללבידו המטופש שלי שהתחיל להשתלט עליי עכשיו. פאק.
את שאר היום בליתי בניסיון להתרכז במשימה שלפניי ואז היה לנו אימון לקראת המשחק שיהיה לנו בהמשך השבוע. ליגת הנשים הייתה בלו״ז קצר יותר ובשבועות הקרובים יתחילו משחקי הגמר. משחקי הגמר של קבוצת הגברים יהיו רק בעוד חודש וחצי. המאמנת דחקה בנו והפעילה לחץ יותר מאשר באימונים רגילים. היינו קבוצת הנשים שהראתה את השיפור הניכר ביותר בתולדות הליגה. בעונה שעברה הודחנו בשלב דיי מוקדם והביצועים שלנו היו עלובים הלשון המעטה. ולמרות שלא הייתי חלק מהקבוצה אז הרגשתי את הנסיקה היטב. והמאמנת וגם טס היו נחושות לזכות בתואר הנכסף ללא פשרות. טס דחקה בעצמה לקצה ולקחה את כולנו איתה.
אחרי האימון הרגשתי את הכאב של המאמץ שהשקעתי בכל איבר ואיבר בגופי. התקלחתי וניצלתי עד תום את המים החמים ואז לבשתי על עצמי ג׳ינס כחול כהה וחולצה טרמית ארוכה כחולה ומעליה את המעיל השחור שלי.
״אני מבינה שהשלמתם״ אניה חייכה אליי בזמן שארזה את הציוד שלה.
״אנחנו ביחד״ מלמלתי.
לא היה לי זמן לספר לאף אחת ונדמה שכולן היו שקועות באימון ובמשחק ולא רציתי לגעת באופוריה הזו.
״ביחד? כאילו הוא וויתר על לזיין כל דבר עם דופק ברדיוס הקרוב?״ אניה הרימה גבה בשאלה.
״כן״ מלמלתי.
הניסוח שלה לא היה ממש מוצלח בעייני אבל לא יכלתי להתווכח עם העובדות. בשבועות האחרונים הוא בהחלט זיין על ימין ועל שמאל בלי לראות אף אחד ממטר.
״תשמרי על עצמך, ארי״ היא ליטפה את כתפיי במחווה חברית.
״תמיד״ הנהנתי.
וזה היה נכון. תמיד שמרתי על עצמי. אף אחד לא ידע. גם לא היא. גם לא הוא. אף אחד לא ידע את מה שלא רציתי לגלות.
היא שלחה אליי חיוך זהיר ויצאה מחדר המלתחות. אני סידרתי את הציוד ודחפתי אותו ללוקר שלי ואז הלכתי לחדר הציוד וסידרתי אותו. זה לא לקח הרבה זמן ומהר מאוד מצאתי את עצמי כבר במעלית בדרך לדירה. כשפתחתי את הדלת הדבר הראשון שהכה באפי היה ריח מתומצת של וניל ועוד משהו רענן... וניל אבוקדו. ואכן האורות היו מעומעמים ועשרות נרות היו מפוזרים בכל רחבי המבואה והסלון. זה היה נראה רומנטי להפליא. הנחתי את התיק שלי בכניסה. והתקדמתי לסלון. מישהו הזיז את שולחן הקפה האלגנטי העשוי זכוכית וברזל מפותח ופרש במרכז הסלון שמיכה לבנה. במרכז השמיכה הייתה סלסלת פיקניק ולידה דלי עם שמפניה.
״היי״ הוא עמד לו שם עם חיוך ענקי על השפתיים.
הבטתי על הפיקניק שהכין לי באמצע הסלון ואז שוב עליו. הוא היה גבוה להפליא וחתיך להפליא ושוב הפרעת הזין הלא רצויה הכתה בי בעוצמה. השחלות שלי לגמריי צרחו כמו מעריצות מטורפות אל ספנסר קלרמן.
״היי״ מלמלתי.
״חשבתי שאני צריך לעשות משהו נחמד בשבילך אחרי כל הזוועה של השבועות האחרונים״ הוא גירד בעורפו במין תנועה נערית ומבוישת ואני מתתי על זה.
״חשבת נכון״ הנהנתי והתיישבתי על השמיכה.
הוא התיישב מולי ולקח את ידו בידי. היד שלו הייתה גדולה ומחוספסת והראש שלי הסתחרר מעט.
״את רעבה?״ הוא שאל.
״מורעבת״ הנהנתי.
הוא חייך והוציא מהסלסה שני כריכים ענקיים. הוא דחס לשם כל מה שהיה במקרר כך היה נדמה לי אבל לא התלוננתי. שנינו אכלנו בתיאבון. הדבר הכי מדהים בזה שאת יוצאת עם חבר טוב שלך היא הידיעה שאת יכולה לטחון כריך אימתני מולו בלי שמץ של בושה כי הוא ראה אותך במצבים הרבה יותר מביכים (מישהו דיבר על תקרית המחזור המחרידה??) אז זה כבר קטן עליכם.
״זה פשוט רומנטי להפליא מצידך״ הודיתי בפניו אחרי שסיימנו לאכול ולגמנו מהשמפניה.
״לקחתי את הרעיון מכתבה של קוסמו... רעיונות לדייטים ביתיים רומנטיים״ הוא מודה.
תמיד ישיר וכנה. זה היה אחד הדבר שהערכתי וגם תיעבתי אצלו.
״ובכל זאת זה מתחשב ממש״ חייכתי ונגעתי קלות בירכו.
הוא נשך את שפתו התחתונה ועיניו נפלו על התנועה הקלילה.
נגעתי בו אלפי פעמים לפני. חלק מהפעמים אפילו היו פלרטטניות ומתגרות להפליא בעיקר כי חשבתי שזה כל מה שאני אי פעם אקבל ממנו. פלרטוט חסר משמעות אמיתית אבל מסתבר שזה היה משמעותי. בשביל שנינו.
״זה המעט שיכלתי לעשות אחרי.. את יודעת״ הוא מלמל.
״בסך הכל רציתי להגן עלייך, ספנס. הבחורה ההיא, הג׳ינג׳ית שמעתי אותה בטלפון. היא דיברה על לשכב בלי קונדום, להכנס להיריון ולהיות גברת קלרמן העתידית. בחיים לא הייתי נותנת לאף אחת לנצל אותך, בחיים״ אני מגלה לו.
עיניו החומות בהירות בוהות בי כמעט בחוסר אמון. אבל אני לא חושבת שזה קשור אליי אלא לבחורה ההיא.
״שיט״ הוא קילל בחדות.
״אני יודעת״ מלמלתי והידקתי את אחזתי בירכו.
״ואני חשבתי ש... זה היה כל כך מטומטם... עכשיו אני מבין על מה כולם מדברים כשהם קוראים לי אידיוט״ הוא נחר בכעס.
״ספנסר...״ הכאב והצער שבתווי פניו הכאיבו לי.
הוא היה בסך הכל גבר צעיר שנולד למלא ציפיות וכל החיים שלו חיפש את הקול שלו. בדרך הוא מרד וגם קצת הגזים עם השטויות אבל היה לו לב זהב והרבה הרבה רגישות מתחת לכל ההצגה השטותית שלו. אינטליגנציה רגשית.
״לא... זה פאקינג מגיע לי. התחרפנתי בלי לוודא מה באמת קורה בינך לבין הווטרינר והתנהגתי כמו פאקינג אידיוט. זו הייתה אשמתי שלא הגדרתי לך מה אני רוצה ממך לפני. התנהגתי כמו תינוק מגודל שרוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה וזה היה דוחה״ הוא נהם וראיתי ב-ברור שהוא כבר חשב על העניין הזה וזה ממש אכל אותו מבפנים.
עם כמה שנפגעתי ונפגעתי ממש הבנתי שאין טעם לשמור לו טינה. ידעתי היטב מי היה ספנסר קלרמן ואיך במשך כל חייו לימדו אותו לפתור בעיות בעזרת כסף ואחר כך בעזרת סקס. שתי הדרכים היו בעייתיות וידעתי שיש לו חסכים רגשיים. ידעתי כי גם לי היו את אותם חסכים. אומנם באנו מרקעים שונים אבל אפשר להכניס את ההורים שלנו תחת אותה קטגוריה- מזניחים.
״זה היה דוחה אבל זה היה וזה הכי חשוב. חוץ מזה גם אני אשמה... אנחנו משחקים את המשחק הזה כבר הרבה זמן והייתי צריכה להיות בוגרת יותר ולא למשוך אותך באף״ הבטתי בו ישירות כשהודתי בחלקי במצב הזה.
״שנינו היינו לא ממש מבריקים״ הוא שלח אליי חיוך של השלמה.
״ממש לא״ הסכמתי.
ואז הוא נישק אותי. סתם ככה. עם טעם של שמפניה מעקצצת והידיים הגדולות שלו על פניי. לפני שהספקתי להבהיר את המחשבה שלי הוא התרומם על רגליו ומשך אותי בקלות איתו ואז הרים אותי כמו כלה.
״אה! מה אתה עושה??״ צווחתי.
הוא התעלם והוביל אותי לחדר שלי שאליו לא נכנסתי מאז שלקחתי את הדברים שלי וברחתי לאניה.
הופתעתי לגלות שהחדר רוהט כולו מחדש. הרהיטים החדשים היו בצבע עץ בהיר והמרכזי שבהם היה מיטה ענקית. ראש המיטה היה מרופד בעור בצבע שמנת ועל המצעים הרכים להפליא בצבע לבנדר היו פזורים עלי כותרת של ורדים אדומים. כמובן שהחדר היה מוצף בנרות בניחוח וניל-אבוקדו.
״החלפתי הכל. כולל המזרן.״ הוא הבהיר לפני שהניח אותי במרכז המיטה וטיפס מעליי.
״אתה משוגע״ הנדתי בראשי.
״אני לא רוצה שתחשבי על זה יותר. מעכשיו זה אני ואת, אלילת הישבן הסקסית שלי״ הוא הבזיק אליי חיוך שובב וסקסי להפליא.
השחלות המעריצות שלי קיפצו בהתלהבות לכבוד החיוך הזה. הו כן.
״רק אני ואתה?״ הקול שלי רעד.
הוא הנהן ונישק אותי שוב. הלשונות שלנו התערבלו וחום הגוף שלו הורגש לחלוטין בכל חלק שבו נגענו.
״אני הולך לתת לך פיצוי ענק, בייב״ הוא לחש לפני שהסיר את החולצה שלו במשיכה אחת וזרק אותה לצד המיטה.
הו כן... אני מוכנה לפיצוי הענקי הזה בלי שום שמץ של ספק.