שבוע טובב😍😍😍
###
'מצטערת הייתי עייפה ונרדמתי,ופאק אני חייבת לעוף" קמתי מהר אך וויל תפס בידי.
"מצאת את הטלפון?" שאל.
הנדתי בראשי לשלילה.
וויל התכופף מתחת למיטה
"זה זה?" שאל.
למה לא חשבתי לבדוק שם.מטומטמת. וויל הסתכל על הטלפון בזלזול והושיט לי אותו.
"בואי " אמר ושילב את ידי בידו.
"מ-מה אתה עושה?" שאלתי והוא חייך חצי חיוך .
"לוקח אותך הביתה" , אמר.זה לא מה שהתכוונתי טמבל!למה אתה מחזיק לי את היד!!
הוא הוביל אותי למטה לחניון הפרטי שלו.
***
נכנסתי לאוטו והוא אפילו לא ביקש כתובת מה שהתחיל להדאיג אותי.
לאחר נסיעה קצרה הגיעה אל השכונה שלנו-
הצד העני . השפלתי את ראשי מעט כי התביישתי הוא שם לב שהתביישתי אך בחר לא לדבר ולא להגיד כלום ונסע בשקט.
"תודה" אמרתי כשעצר. פתחתי את דלת המכונית ורצתי מהר אל שביל ביתי.
אמא. אני חייבת לבדוק מה איתה.
היא בטח לא אכלה כלום.. מחשבות התחילו להדאיג אותי. הלוואי והיה לי מספיק כסף לתת לה טיפולים טובים שתבריא..אולי אני רק צריכה לעבוד קשה יותר.הכל באשמתי.
הוצאתי את צרור המפתחות מכיסי ופתחתי את הדלת. הוצאתי סיר מהר ופתחתי את המקרר בעצב.
אני חייבת לעשות קצת קניות שיהיה משהו.
דפיקה בדלת.
"מה וויל?" שאלתי חברת סבלנות. "בבקשה על הנסיעה" אמר ועקף אותי.
הוא נכנס לבד בלי הזמנה.חוצפן.הוא הסתכל מעט סביבו ולא הביע את מחשבתו.
טוב מצטערת אדון מיליארדר אני משלמת על שכר דירה ועובדת באיזה שמונה עבודות.
"אז מה מכינים?" שאל שהסתכל על הסיר שהוצאתי.
"מה אני מכינה?" הדגשתי את האני. אם הוא חושב שאני אתן לו להישאר הוא טועה.
"אתה צריך ללכת" אמרתי.
"למה?את מפחדת להיות איתי לבד?" שאל במבט מתגרה.
"לא" כן.פאק כן.
הוא התעלם ממני לגמרי והתקדם לכיוון המקרר מוציא ממנו דברים .
"לא יותר קל שנצא לאכול?" שאל בהרמת גבה.
קל לך להגיד יש לך כסף.
כסף.אילו היה לנו את זה אמא יכלה להבריא. אני חייבת להשיג.
"אני יודע מה את צריכה" אמר פתאום כשראה שאני מרחפת.
"ויש לי עסקה משתלמת לשנינו"' אמר בחיוך .
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
