אנחנו מתקרבים לסוףףף
**
"יש מישהו שמחכה לראות אותך" אמר לי וויל כשהושיב אותי על המיטה שוב והסתכלתי עליו במבט שואל .
"תכנס" צעק וויל .דלת חדרינו נפתחה ויונתן (אחיה הקטן שבגן למי שלא זוכרת) רץ בפנים והתנפל עליי בחיבוק גדול.
***
"זואי" יונתן הרים אלי את מבטו.
"אבא אמר שאמא הלכה לשמיים להיות עם המלאכים" אמר בהתרגשות.
"מתי היא תחזור משם?" שאל אותי .
איך אני יכולה להגיד לו שבחיים לא..
"יונתן אתה בטח עייף, אנחנו נדבר על הכל אחר כך " וויל אמר מציל אותי
"בוא אחריי יש לי חדר מיוחד במיוחד בשבילך" אמר לו וויל והרים אותו. יונתן התרגש ונתן לוויל לקחת אותו לחדר ואז נכנס לחדרינו.
"שמתי את אחת המשרתות איתו שתשחק איתו" אמר.
"למה הבאת אותו לפה?" שאלתי.
זה לא שלא רציתי אותו פה להפך שמחתי שהוא כאן אבל למה שוויל ירצה לגדל ילד קטן בביתו.
"סיפרת לי שלאמך זה היה חשוב שתגדלי אותו את ולא אביך,חוץ מזה שאני לא חושב שזה חכם שישאר עם אביך ..אנחנו מדברים על הבן אדם שמכר אותך אליי וברח לכם שנים שלמות" אמר ואני הנהנתי.הוא קירב אותי אליו לחיבוק ונשק לראשי.
"אולי תלכי להתארגן ההלוויה בקרוב" אמרתי כן חלש והלכתי להתקלח. כשיצאתי עם מגבת וויל הרים את מבטו מהטלפון וחייך לי חיוך קטן ומרגיע.
"וויל?"
"כן?" שאל .
"זה אומר שיונתן הולך לגור פה יחד איתנו לתמיד?" שאלתי.
"אם זה מה שתרצי" אמר.
"תודה" אמרתי לו בחיוך קטן . הפלתי את המגבת ושמתי בגדים להלוויה.
***
אני ו-וויל חזרנו מההלוויה כשאני עדיין חושבת על מה שאבי אמר לי .
וויל כרגיל קרא את מחשבותיי. "ממה את מוטרדת?" שאל.
"אבא שלי אמר שהוא יודע שהוא פישל איתי והוא רוצה את יונתן ..הוא אמר שהוא רוצה לתקן את כל מה שכבר הפסיד איתי ולגדל אותו" אמרתי לו את מה שישב עליי.
וויל חשב לרגע ואז אמר,
"אני חושב שעדיף שיגור עם אבא שלכם, לא שיש לי בעיה שיגור פה ..אבל אחרי שאיבד את אימו לא כדאי גם שיאבד את אביו, הוא קטן הוא צריך דמות הורית בחיים שלו" אמר.
"זואי" אמר וויל אחרי רגע והסתכלתי עליו במבט שואל. "אני משחרר אותך , את לא חייבת להינשא לי יותר את יכולה לחזור הביתה , לבית הספר לגמור את מה שנשאר מהשנה האחרונה שלך ולחיות עם אביך ויונתן ככה גם לא תצתרכי לדאוג לו יותר" אמר.
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
