"היי..זואי קומי כבר שש בערב כל היום ישנת" הרגשתי את וויל מלטף את פניי.
פתחתי את עיניי באיטיות .
"כבר שש?למה לא הערת אותי?" שאלתי.
"היית נראית עייפה" אמר.
"חברים שלי באים עוד מעט, ורציתי להודיע לך שאת תיפגשי עם אבא שלך מחר הוא יהיה בית החדש שנתתי לאמא שלך וככה תראי גם אותה" אמר.****
"וויל גם אבא שלי עובד במה שאתם עובדים?" שאלתי. וויל חשב לרגע וענה,
"משהו כזה ,אבא שלך הוא נגדנו ..ובשביל אבא שלי לקבל בת של ראש מאפיה אחר זה פרס ענק, הוא בחיים לא היה משחרר אותך..הוא רוצה שנתחתן שיהיה שלום בניהם ולגמור את המלחמה הזאת שנמשכה שנים''"מתי החברים שלך באים?" שאלתי מעבירה נושא.
החלטתי להניח לנושא ולשאול את אבא שלי הכל מחר.
"עוד שעה, ואשמח שלא תרדי..אני לא נועל אותך יותר בחדר כמו בהתחלה את יכולה להסתובב חופשי אני רק מבקש שלא תרדי כי ראית איך הם התחרמנו עלייך אתמול במסיבה של ההורים שלי, הם לא הסוג שאת רוצה להתעסק עם" אמר ."אוקי אני לא ארד"
וויל חייך חיוך מרוצה ודחף חתיכת שיער קטנה מאוחריי אוזני. "את כל-כך יפה" אמר ונתן לי נשיקה בלחי כשאני עדיין שוכבת על המיטה שלו .
וויל נשכב לידי קצת וחיבק אותי ממאחור מלטף ומנשק.
לאחר שעה קם וירד כששמע את הטלפון שלו מצלצל, כנראה אחד החברים שלו הודיע לו שהגיע.קמתי מהמיטה והחלטתי להמשיך לצייר את מה שהתחלתי לצייר בשבוע שעבר.
אחרי שגמרתי את הציור הייתי רעבה ונזכרתי שוויל ביקש שלא ארד אבל לא אכלתי מאתמול בבוקר.
ירדתי טיפה במדרגות מקווה שוויל אולי יראה אותי ויעלה אבל הוא לא .
ירדתי למטה והלכתי במהירות ישר למטבח מתכננת לקחת כל אוכל שאני רואה ולרוץ חזרה למעלה.פתחתי את המקרר והוצאתי מיץ תפוזים .
כשסגרתי את המקרר ראיתי את וויל .
"הבהלת אותי " אמרתי .
"ביקשתי שלא תרדי, לא יכולת להקשיב לדבר פשוט שאמרתי לך" אמר וקירב את ידו לפרצופי.
התרחקתי בהתגוננות ו-וויל היה נראה מופתע."היה לך ליכלוך " אמר וקירב את אגודלו ללחי שלי.
"את מפחדת ממני?" שאל. "ל-לא פשוט-" התחלתי.
"אני מצטער זואי אלוהים אני כל-כך מצטער אני בחיים לא ארים עלייך יד שוב" אמר.
"זה בסדר כבר ביקשת סליחה על הסטירה אז" אמרתי."תקחי מה שאת רוצה ותעלי, רק אני אמור לראות אותך במכנסיים הקצרים האלו" אמר בעצבים. וואו יכול להיות שוויל באמת מקנא.
הוא נשק לראשי וחזר לסלון.
לקחתי את מה שרציתי ועליתי חזרה ללמעלה כשחבריו של וויל שורקים לי ו-וויל נראה כאילו הוא רוצה לרצוח אותם .
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...