בוקר*
צילצלתי בכפתור שקורא למישהו לבוא לפתוח לי את החדר כי רוב הזמן אני נעולה בו וירדתי לאכול ארוחת בוקר . אחת המשרתות פתחה לי.
ירדתי במדרגות ובסלון התמזמז וויל עם מישהי אחת. הוא שם לב אליי ועשה פרצוף נגעל.אני זאת שאמורה להיגעל אידיוט!
הסתובבתי ורצתי חזרה לחדר שלי.
"זואי חכי" קרא.
****
הסתובבתי לכיוון וויל באדישות.
"מה?" שאלתי. "לכי תאכלי" אמר בקרירות האופיינית לו.
הנהנתי באדישות. "וויל.. נגמרו לי הבגדים" אמרתי.
"אני אביא לך היום,עוד משהו?" שאל
הנדתי את ראשי לשלילה והלכתי לאכול. בשבי.ל זה הוא קרא לי? איזה אידיוט תחזור לזונה שלך
מאוחר יותר באותו היום שמעתי את וויל נפרד מאמיליה לשלום . עשיתי כל דבר אפשרי והייתי בטלוויזיה שעות אז החלטתי להעסיק את עצמי במשהו אחר.
פאק..כמה זמן לא ציירתי מרגיש שעברו שנים.
כשהייתי קטנה הייתי מציירת מלא עם אבי ,לפני שנרצח. אילו רק אבי היה בחיים לא הייתי צריכה לגור במקום הזה ויכולתי לחזור חזרה למשפחתי. לקחתי מהשידה דף ועיפרון והתחלתי לצייר.
זה לא שיש לי מה לעשות פה באמת ואני אוהבת ציור.
לאחר כמה דקות שציירתי דלת חדרי נפתחה ו-וויל נכנס אל חדרי.הפכתי את הציור ישר, שונאת שמסתכלים על ציורים שלי "וואו את ציירת טובה" אמר בהתפעלות לאחר שלקח את הדף מהשידה
"לא אמ סתם משעמם לי ונמאס מטלווזיה" אמרתי קצת מעוצבנת .
"יש לך כאן הרבה מה לעשות ,פעם הבאה תבקשי אישור " אמר . כאן?מה יש לעשות בבית כבר להסתכל על התקרה?
הנהנתי בראשי כדי לגמור את השיחה ושיצא.
"זואי ,אני נוסע לכמה ימים..זה ממש לא אומר שאת יכולה לעשות מה שאת רוצה תיהי ילדה טובה" אמר. הנהנתי.
"לאן?" שאלתי מתוך נימוס.
הוא גיחך . "לא זכור לי שזה עניינך" ענה.
תמות היום.בבקשה.
"בכל מקרה אמיליה תספר לי איך התנהגת" אמר.
"בכל מקרה נתראה עוד כמה ימים,אם את צריכה דחוף לצאת תתקשרי לבקש אישור ושהשומרים שלי יקחו אותך. ביום חמישי זה היום החופשי של אמיליה ופיטרתי את העוזרות השניות תקחי כסף ותזמיני איזה משהו אם תרצי" אמר והוציא מכיסו שטר של 200 דולר. וואו.רק בשביל אוכל?!
הוא קירב אותי אליו וחיבק אותי .
"זואי אם קורה משהו כשאני הולך תלכי עם אמיליה היא תדע מה לעשות, אם את לא מוצאת אותה תנעלי את עצמך במשרד שלי ותתחבאי זה המקום הבטוח היחיד בבית הזה" אמר .
הנהנתי ובזאת יצא.
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romansa"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
