"זואי" אמר וויל אחרי רגע והסתכלתי עליו במבט שואל. "אני משחרר אותך , את לא חייבת להינשא לי יותר את יכולה לחזור הביתה , לבית הספר לגמור את מה שנשאר מהשנה האחרונה שלך ולחיות עם אביך ויונתן ככה גם לא תצתרכי לדאוג לו יותר" אמר.
***
פערתי את פי בתדהמה. "אתה לא באמת מתכוון לזה'' אמרתי עדיין מופתעת מהמילים שלו.
"את משוחררת" אמר ברצינות ומשהו קטן בתוכי היה מאוכזב למרות שזה כל מה שרציתי ,חיים רגילים ..את החברים הכי טובים שלי את המשפחה שלי הבית ספר והעבודה, אבל עם כל זה רציתי את וויל, את הריבים שלנו הצחוקים שלנו וכל קטע וקטע קטן שהיה לנו ביחד וכל רגע שחלקנו, לא הייתי מסוגלת לעזוב אותו עכשיו.
וויל קטע את המחשבות שלי, "זה יהיה הכי טוב בשבילך'' אמר.איך הוא מסוגל להגיד את זה ההכי טוב בשבילי זה כשאני איתו.
"אני לא רוצה ללכת" אמרתי ו-וויל הסתכל עליי מופתע. "זואי תאמיני לי שאת לא רוצה להישאר, את יודעת במה אני עוסק , אני הורג אנשים אני לא בדיוק האדם הנחמד שאת מחפשת" אמר בעצב.
ידעתי שהוא צודק זו ההזדמנות שלי סוף סוף לחזור הביתה ולא רציתי ,רציתי רק אותו .
"וויל אני רוצה אותך" אמרתי לו והוא משך אותי לחיבוק.
"אבל אני כל הזמן פוגע בך'' אמר.
"אם אשאר , אתה תוכל להתחייב לי שלא תהיה עם אף אחת אחרת" שאלתי והוא הנהן.
''אני רוצה אותך ורק אותך" אמר וחייך חיוך קטן.
התקרבתי אליו ונישקתי אותו נשיקה קטנה.
"אני אוהב אותך"
"ואני אותך" אמרתי.
"אז..את נשארת?" שאל בחשש ואני הנהנתי והוא חיבק אותי והניף אותי באוויר בשמחה.
***
עבר שבוע מאז שנשארתי לגור עם וויל,
אתמול חזרתי ללימודים אחרי שהתאוששתי טיפה מהמוות של אימי ואני יוצאת חופשי מביתו לאן שאני רוצה.
חזרתי מהלימודים והלכתי להחליף בגדים.
קבעתי עם חברים שלי בקניון להשלים פערים, כמובן שלא באמת אספר להם שאני נחטפתי ועכשיו אני יוצאת עם החוטף שלי כי יזמינו לי פסיכיאטר ..אבל אספר להם שמצבה של אימי החמיר ולא יכולתי להרגיע כי הייתי צריכה לטפל בה.
ירדתי למטה ובדיוק וויל חזר מהעבודה מוקדם משום מה . רצתי אליו וחיבקתי אותו . התגעגעתי אליו לא ראיתי אותו כמעט השבוע, הוא חזר כשישנתי והלך לפני שהתעוררתי ,לפעמים הייתי מחכה לו ערה כדי להיות איתו קצת.
"התגעגעתי קטנה" אמר ונשק לראשי מתיישב על הספה ומושיב אותי עליו. הוא בחן אותי לרגע ושאל, "לאן את הולכת?"
"עם חברים לקניון" עניתי.
"לבושה ככה?" שאל. האמת שנפגעתי מהשאלה שלו. "מה לא בסדר באיך שאני לבושה?" שאלתי.
"זה בסדר יותר מבסדר .. אבל כשאת לבד איתי, זה חשוף מידי והמכנס קצר מידי" אמר וגילגלתי עיניים. "אני מאחרת " אמרתי .
"את לא הולכת ככה" אמר באדישות.
"דיי!אתה לא מחליט עלי" אמרתי מעוצבנת.
הוא הוריד לי את החולצה מעט חושף את החזיה שלי. "זה שייך לי" אמר ונתן לי נשיקה קטנה שם.
"אני לא אוהב לחלוק" אמר . חייכתי חיוך קטן.
"נכון אז אתה אמור לדעת שאני לא חולקת שום דבר אני רק שלך"
"אבל למה כולם צריכים לראות את הציצי של חברה שלי?" אמר כשאני עדיין יושבת עליו והוא מלטף את גבי ושיערי . ' חברה שלו' פעם ראשונה שהוא קורא לי ככה,הבטן שלי התהפכה ומיד רציתי לקפוץ עליו בנשיקות.
"זה לא עד כדי כך חשוף" אמרתי מגלגלת עיניים.
"בשניה שתתקופפי אפילו מעט יראו לך את כל החזיה.
קמתי מוויל בעצבים והחלפתי בגדים.
"שמח?'' שאלתי בעצבים והוא הנהן ונשק לראשי
"תהני" אמר .
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Roman d'amour"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
