**כעבור חמש שנים**
אני ו-וויל נשואים כבר כמעט חמש שנים ויש לנו כבר 2 ילדים . הולדתי כשהייתי בת 19, כן מוקדם ממש..נלחצתי מאוד בהתחלה אך וויל הרגיע אותי ושיכנע אותי שאנחנו מוכנים לזה .
"סוף סוף הילדים ישנים" נאנחתי ונשכבתי במיטה לצד וויל. "מחר אתה מקלח אותם" אמרתי לו בעצבים.
"בסדר בסדר עכשיו בואי לפה" אמר ומשך אותי צמוד אליו.
"איו לי כוח לקום לעבודה מחר" נאנחתי והנחתי את ראשי על חזו והוא ליטף את גבי בעדינות.
"אז אל תלכי, אני כבר אמרתי לך לא לעבוד מליון פעם" אמר לי ואז המשיך, "אבל אני יודע שאת מאוד רוצה ומתעקשת לעבוד אז מה דעתך שתקחי יום חופש ונעשה מחר משהו?" שאל ואני חייכתי חיוך גדול ונצמדתי אליו עוד יותר.
הנהנתי בראשי.
"התגעגעתי אליך" לחש לי באוזן.
"גם אני , אני מרגישה שאנחנו מתרחקים בזמן האחרון ואני שונאת את זה" אמרתי לו את מה שישב לי על הלב בשבוע האחרון.
"אל תדאגי מחר אני אפצה אותך את תראי" אמר.
הוא שאל אותי איך היה היום שלי כמו כל יום ודיברנו קצת .
"לילה טוב" אמרתי בעייפות.
"לילה טוב אישה שלי, אני אוהב אותך" אמר והדביק לי נשיקה לשפתיים.
"גם אני אוהבת אותך" עניתי לו והוא משך אותי אליו וכיסה אותנו.
אז זהו אחרי כל השנים האלו אני עדיין מבקרת את יונתן ואבי כל שבוע והוא בא לשחק עם הילדים .
גם אחרי כל מה שעברתי אני יודעת שכשאני עם וויל הכל מושלם ויהיה מושלם בשבילי ולא יכולתי לבקש מישהו טוב יותר ממנו.
****
הסוףףףף
תודה רבה רבה לכל מי שקראה את הספר שלי למרות ההקפאה הארוכה אוהבת אותכם מלא מלא ❤️❤️❤️❤️❤️
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
