פרק קצררר לא הספקתי הרבה היום😬
***
היא הסתכלה אליי ואמרה לי את מילותיה האחרונות, "גם אם אני לא איתך פיזית , אני איתך בלב לאורך כל הדרך..מובילה אותך בחתונה , רואה את הנכד הראשון שתביאי לי ושומרת עליך,תתפלי באחיך הקטן בשבילי , נתת לי כל כך הרבה בתקופה הזאת בלי לקבל כלום בחזרה את תגדלי ויגיע לך כך הטוב שבעולם, אני אוהבת אותך זואי שלי" אמרה ועצמה את עיניה באיטיות .
***
"א-אמא, קומי אמא" ניערתי אותה.
שמעתי רופאים נכנסים ויצאתי מהחדר.
רצתי החוצה בוכה ו-וויל יצא מהאוטו כשראה אותי ותפס אותי בידיו כדי שלא אפול.
"בואי נחזיר אותך הביתה" אמר והרים אותי לאוטו מניח אותי בעדינות וחוגר אותי.
הנסיעה הביתה עברה בשקט הסתכלתי על החלון בדממה.
הגענו הביתה ו-וויל הרים אותי שוב והניח אותי במיטה.
"תדברי איתי" אמר מלטף את שיערי.
וויל ישב לידי כשאני בוכה שעות והקשיב לי מדברת כשהייתי עייפה הלכתי לנוח קצת לפני ההלוויה ו-וויל נשק לראשי והלך להביא לי חולצה שלו שיהיה לי נוח מלביש אותי בה מכסה אותי וסוגר את האור בא לצאת.
"ת-תשאר א..איתי" ביקשתי."ברור,פשוט חשבתי שתרצי להיות לבד" אמר נשכב לידי .הנחתי את ראשי על החזה שלו והוא ליטף אותי בעדינות.
לאחר שעה ארוכה נרדמתי וכשהתעוררתי הוא לא היה לידי.
התהפכתי במיטה שעות נוספות ושמעתי דפיקות בחדר.
"אפשר להיכנס?" שאל וויל ועניתי כן חלש..זה החדר גם שלו מה הוא שואל.
הוא התיישב במיטה לידי מזיז לי את השיער מהפרצוף ומנגב לי את הדמעות.
הוא הרים אותי למקלחת והושיב אותי על הכיור שוטף את פניי.
"יש מישהו שמחכה לראות אותך" אמר לי וויל כשהושיב אותי על המיטה שוב והסתכלתי עליו במבט שואל .
"תכנס" צעק וויל .דלת חדרינו נפתחה ויונתן (אחיה הקטן שבגן למי שלא זוכרת)רץ בפנים והתנפל עליי בחיבוק גדול.
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
