ליטפתי את שיערו בעדינות והוא נירדם לאחר כמה דקות.
כנראה שהיה לו יום קשה ממש..הרגשתי את וויל קם ופקחתי את עיניי באיטיות מסתכלת עליו.
"אני צריך ללכת לטפל במשהו" אמר באדישות.
הנהנתי והוא הלך. הסתכלתי בשעון,
לטפל במשהו?בשלוש לפנות בוקר..***
את האמת שאני דואגת לו.
אני יודעת שאני לא אמורה אני שונאת את וויל כל כך ואני מפחדת ממנו..אבל במקביל יש לי משיכה מפחידה אליו.חזרתי לישון ובפעם הבאה שהתעוררתי וויל כבר היה במיטה לידי מחבק אותי וער.
"לאן הלכת?' שאלתי.
"תפסיקי להתערב כבר בעניינים שלא שלך" אמר והעביר את ידו בשיערו בעצבים.
"וויל..אני יכולה ללכת לראות את אמא שלי?'' שאלתי."לא" ענק בקצרה.
"וויל בבקשה.."
הוא זקף גבה. "לא שמעת מה אמרתי?"
"שמעתי אבל קיוויתי ש-" התחלתי אך הוא קטע אותי.
"אין מה לקוות,רדי לאכול אני הולך לעבודה" אמר.
"וויל..בבקשה אני כל-כך רוצה-" ובשניה הבאה הרגשתי סטירה בלחי. הבטתי בו בחוסר אמון.
"פעם אחרונה שאני חוזר על עצמי,מובן?" אמר.
"אני כל-כך שונאת אותך" אמרתי בעצבים.וויל גיחך.
"גם אני לא מת עלייך במיוחד" אמר.
"אה כן?אז למה אתה מחזיק אותי אצלך?'' שאלתי בהתגרות."בגלל אבא שלך" ענה בקצרה. לא באמת ציפיתי שיביא לי תשובה,התפלאתי שבאמת ענה על זה .
"אבא שלי?"שאלתי.
"אבא שלי ואבא שלך,עניינים לא גמורים זה כל מה שאני יכול לגלות לך מצטער" לרגע זה היה נראה שהוא באמת מצטער."אתה בכלל מטפל באמא שלי באמת?" שאלתי בעצבים.
"תראי,הייתי אמור לחטוף אותך וזהו. אבל רציתי שזה יבוא ממך כדי שיהיה לי פחות בלאגן ותיהי ממושמעת,אז עבדתי בעבודה כשומר..וראיתי שאמא שלך חולה אז השתמשתי בזה כדי שתבואי לגור כאן,לא הייתי אמור לטפל בה אבל ראיתי כמה זה חשוב לך אז בלי שאבא שלי ידע גרמתי לכך שיטפלו בה,אבל את לא יכולה לצאת מהבית כי אם יראו אותך מחוץ לבית וזה יגיע לאבא שלי הוא ידאג להרוג אותי ואותך על זה שלא הקשבתי להוראות שלו" נאנח בעצבים."לא הייתי אמור להגיד לך את זה" אמר.
"וויל..זה אומר שגם אם אני אגיד עכשיו שהעסקה מבוטלת א-אתה תשאיר אותי פה?" שאלתי בפחד.
"כן,כנראה עד שתמותי" שאמות?התחלתי לפחד .הוא רומז שהירוג אותי?
"אני לא אהרוג אותך זואי" אמר כאילו קרא את מחשבותיי."אבל למה להשאיר אותי עד שאמות?תהיה לך אישה ואני אפריע לפרטיות שלכם אני סתם-"
"זואי" התחיל קוטע את דבריי.
''
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romansa"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...