שבוע טובבב
**
"אל תחביאי אותך ממני בחיים" אמר ונשך את שפתיו בסקסיות.
הוא התחיל לשפשף לי את הדגדגן באיטיות מסתכל עליי כדי לקבל אישור להמשיך .
"א..אני ר..ו..וצה שת..תפסיק" ניסיתי שוב והוא התנתק ממני .
"מה אתה עושה?" שאלתי במבט עצבני.
**
"את ביקשת שאפסיק" אמר עושה את עצמו תמים.
"ת..תחזור לפה" גמגמתי והוא חייך וחזר לגמור את מה שהתחיל.
**
וויל ואני נכנסנו להתקלח כשאני עדיין כועסת עליו. הוא סיבן את גופי בעדינות ואת שיערי. לאחר ששטף אותי עטף אותי במגבת התקרב ולחש.
"היא עובדת שלי קנאית קטנה, לא שכבתי איתה" אני גילגלתי את עיניי בעצבים.
"למה לא יכולת להגיד לי את זה מלכתחילה ולחסוך את כל הריב הזה?" שאלתי.
"אני באמת לא מביא זונות אמרתי לך שאני אוהב אותך אבל קשה לי להתחייב אז למקרה שתראי מישהי את צריכה להבין שאני לא חייב לך כלום" אמר ואני הנהנתי באדישות.
"נמאס לי לריב אותך" אמרתי ביאוש.
"גם לי נמאס" אמר ונשק לי.
"אז תפסיק ללכת לבנות אחרות" אמרתי.
נמאס לי שהוא משחק בי ככה .
אני שונאת אותו כך כך אבל אוהבת אותו כל כך במקביל .
צילצול טלפון קטע את המחשבות שלי ואת הריב שלנו ו-וויל נשק לי שוב ואמר, "אני מצטער נסיכה אנחנו תכף נמשיך את השיחה הזאת"
אני רק גילגלתי את עיניי בעצבים וחיכיתי שיגמור את השיחה.
וויל חזר לאחר דקה ונראה מבוהל.
"ז-זואי" וויל גמגם. הרמתי גבה וגיחכתי, ממתי וויל מגמגם.
"זה ..זה אמא שלך" אמר. והסתכלתי עליו במבט שואל . "מה קרה?מה יש לה?היא בסדר?" שאלתי.
"ה..הרופאים אמרו שתלכי להגיד לה מילים אחרונות." אמר בעצב.
"ל..לא זה לא יכול להיות" אמרתי בקול רועד.
אני רק בת שמונה עשרה , לא יכול להיות שאמא שלי תלך כל כך מוקדם.
הוא הרים אותי ולקח אותי לאוטו.
"יש לנו כמה דקות אני לא רוצה שהדקות האחרונות שלך איתה יתבזבזו בבכי בלי להיפרד ממנה" אמר.
בלעתי את רוקי.
איך נפרדים ממישהו שגידל אותך?
הגענו תוך דקות ספורות לבית החולים כשוויל נוהג כמו משוגע ורצנו לחדר שאמרו לנו שהיא בו.
אני לא מוכנה לזה .
אני לא יודעת מה להגיד.
"א-אמא" לחשתי.
היא שכבה במיטה ולא זזה רק מצמצה.
דמעה זלגה לה על הלחי.
"אני אוהבת אותך הכי בעולם" אמרתי בוכה אני לא מסוגלת.
"את האמא הכי טובה שיכולתי לבקש וגם אם היו נותנים לי הזדמנות לבחור מחדש שוב ושוב הייתי בוחרת בך ,עשית הכל למעני אני בחיים לא אשכח אותך" אמרתי בוכה.
היא הסתכלה אליי ואמרה לי את מילותיה האחרונות, "גם אם אני לא איתך פיזית , אני איתך בלב לאורך כל הדרך..מובילה אותך בחתונה , רואה את הנכד הראשון שתביאי לי ושומרת עליך,תתפלי באחיך הקטן בשבילי , נתת לי כל כך הרבה בתקופה הזאת בלי לקבל כלום בחזרה את תגדלי ויגיע לך כך הטוב שבעולם, אני אוהבת אותך זואי שלי" אמרה ועצמה את עיניה באיטיות .
***
וואי פרק עצוב😟 האמת שחלק מזה זה המילים האחרונות שאמא שלי אמרה לי לפני שנפטרה בגלל זה הרגשתי צורך לרשום את זהה
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
