הוא החזיק בסנטר שלי בחוזקה.
"תזהרי עם המילים שלך אחרת אני לא ישלוט בעצמי.
"אתה לא מפחיד אותי" אמרתי דוחפת אותו ממני.
וויל התקדם אליי והרגשתי סטירה חזקה על הלחי.
"את צריכה להגיד תודה שלא הרגתי אותך" אמר ויצא מהחדר.
הנחתי יד על הלחי השורפת שלי והלכתי למראה.
הלחי שלי הייתה אדומה וכל כך ושרפה.
***
"זואי תתעוררי האדון רוצה אותך במשרד שלו" אחת המשרתות העירה אותי.
ירדתי בעייפות לחדר שלו מסתכלת בשעון הקיר הגדול שבמסדרון.
רק שבע בבוקר , למה לעזזאל הוא לא יכול להניח לי לישון יום אחד עד מאוחר.
"בוקר טוב" מילמלתי בעייפות שנכנסתי למשרדו.
"שבי רגע" אמר לי וויל והתיישבתי.
"אבא שלך רוצה להכיר אותך" אמר.
"את מעוניינת?" שאל . הנהנתי. אני רוצה לדעת למה עשה את מה שעשה.
"אוקי אני יארגן לכם פגישה, לא מאמין שלאידיוט הזה היה ביצים לחזור, הוא כנראה יחזור לאמא שלך גם את יודעת"
ידעתי את זה טוב מאוד.
"זה לא טוב ,זה לא טוב בכלל..מה איתה ?מה עם אמא שלי היא מחלימה?" שאלתי .
וויל שתק לדקה .
"המצב שלה החמיר..אני מניח שאבא שלך רוצה לחזור להיפרד ממנה" אמר.
"אני רוצה לראות אותה" אמרתי.
"אני יודע, אני אתן לך'' אמר. קשה לי להאמין שוויל הסכין לי אחרי כל השינויים דלי בעבר שניתן לי לראות אותה.
"אתה סתם אומר זה לא הסוף, היא בטוח תחלים" אמרתי.
"לפי מה שהרופאים אומרים -" התחיל וראיתי אותו.
"אני לא רוצה לשמוע את זה" אמרתי. הוא הנהן בראשו.
"זואי, אני מצטער על אתמול" אמר לאחר שתיקה של דקה.
וואו
. לא מאמינה ששמעתי את וויל מתנצל .
"זה בסדר,מה קרה?" אמרתי לבסוף.
"עבודה,אני אשתדל לא להיות כזה אבל כשאני כזה תניחי לי ואל תתייחסי אלי" אמר והנהנתי בראשי.
הוא עדיין אידיוט מסריח וזה לא תירוץ.
"אני אחזור לישון" אמרתי .
"לילה טוב, אני אעדכן אותך מתי הפגישה תהיה" אמר ,הנהנתי ויצאתי.נכנסתי למיטתו של וויל ועצמתי את עייני.
משום מה הרגשתי הרבה יותר בטוחה לישון במיטתו של וויל.
"היי..זואי קומי כבר שש בערב כל היום ישנת" הרגשתי את וויל מלטף את פניי.
פתחתי את עיניי באיטיות .
"כבר שש?למה לא הערת אותי?" שאלתי.
"היית נראית עייפה" אמר.
"חברים של באים עוד מעט, ורציתי להודיע לך שאת תפגשי עם אבא שלך מחר הוא יהיה בית החדש שנתתי לאמא שלך וככה תראי גם אותה" אמר.
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
