"אתה לא מקשיב לי אבל" אמרתי בעצבים.
גיחוך נפלט מפיו. "אני לא חבר שלך אני לא חייב לך כלום" אמר.
"שמעתי אותן אומרות שהן רוצות להרעיל אותך על זה רציתי לדבר איתך" אמרתי ומבטו התרכך.
הטא יצא מהחדר ושמעתי אותו צורח עליהן.
''טוסו מכאן" צרח והן מיהרו לברוח מהטריקת דלת ששמעתי.
"זואי?" צרח וויל.
ירדתי למטה ואכלתי אוכל חדש שאמילה הכינה.
"שנעבור על החוקים'' שאל והנהנתי
***
"אז ככה הכללים פשוטים" התחיל
"את מחוייבת לעשות כל מה שאני אגיד לך,בלי להתחצף בלי כלום את כמו רכוש שלי" רעדתי כשאמר את המילים האלו אבל הנהנתי בשקט.
"את לא מגלגלת לי עיניים ומראה כל סימן להתחצפות,
אסור לך לצאת מהחדר בלי רשות אם את רוצה לצאת את לוחצת על הכפתור שעל הדלת למרות שאין לך סיבה לצאת יש לך הכל בחדר וכשאוכלים אני קורא לך למטה
"אלו הכללים ,קצרים ופשוטים יש שאלות?" שאל.
"כן,מה לגביי אמא שלי?מה איתה?" שאלתי.
"היום אורזים לכם את הדברים ומחר היא תעבור לבית גדול יותר עם מטפלת קבועה שתדאג לה להכל ותקח אותה לבית חולים פעם בשבועיים לטיפולים" אמר.
"אמ..אוקי תודה ,אפשר ללכת?" שאלתי בהתרגשות סופסוף אמא מקבלת את הטיפול שמגיע לה.
"כן רק תחתמי לי כאן " אמר וחתמתי. יצאתי מהחדר בשקט והייתי מותשת לא ידעתי מה לעשות לגביי בגדים אז נשארתי בחזיה ותחתונים ונכנסתי מתחת לשמיכה החמה.
המיטה הייתה כל כך נוחה שלקח לי כמעט דקה להירדם.
***
קמתי בבוקר לקול השעון מעורר וכיביתי אותו בעיניים עצומות.
ושובמלא ידעתי מה לעשות לגביי בגדים אז לבשתי את הבגדים של יום קודם ולחצתי על הכפתור מחכה לאישור שיסכימו לי לצאת.
וויל עלה אליי.
"את עוד לובשת את זה?" שעל והסתכל עלי בזילזול. "אמ לא לבשתי את זה רק עכשיו " עניתי.
''אז עם מה ישנת?" שאל ואני הסמקתי.
"אהה לבשתי פשוט.." ניסיתי.
"בלי בגדים?" שאל וזקף גבה. הנהנתי.
''בטח היה לך קר ,למה לא באת להגיד לי?" שאל.
וואו אז עכשיו אתה נהיה אכפתי.ממש מאמינה לך .
"הייתי עייפה מידי" עניתי ביובש.
"לאן את רוצה לצאת?'' שאל ואני צחקתי.
"אתה באמת שואל?" אמרתי בציניות ומבטו נשאר אדיש.
"לבית ספר וכבר מאוחר כדי שתתארגן אתה מאחר לעבודה" עניתי והוא גיחך.
''אני לא הולך לעבוד שם עוד ואת לא יוצאת לשום מקום" ענה והסתובב לצאת.
"וויל אתה אומר לי בעצם שזהו לבית ספר?א-" ניסיתי.
"אמרתי משהו תשתקי" אמר.
"אני יכולה לפחות ללכת להביא לי כמה בגדים מהבית ולהיפרד מאמא שלי ?" שאלתי.
"עזבי תבגדים שהיו לך אני אדאג לך לבגדים היום תרשמי לי את המידות שלך בהכל" ענה והדגיש את ההכל. וואו זה מביך.
הנהנתי קצרות.
אני רוצה להיכנס להתקלח ואין לי מה ללבוש אחר כך" אמרתי. הוא יצא בשקט וחזר לאחר דקה עם טי שרט שלו ומכנס קצר.
"אמ..תודה" אמרתי כשכאבי בטן חזקים תקפו אותי והתקפלתי קצת מכאבים.
"מה קרה?" שאל. "אמ כלום קצת כאבי בטן יעבור" עניתי. הוא הנהן והושיט לי את הבגדים שלו.
נכנסתי למקלחת והתחלתי לקלף מעליי את הבגדים שלבשתי כבר יומיים.
פאק זה לא קורה לי. התלבשתי מהר שוב ויצאתי לחדר ולהפתעתי גיליתי שוויל עדיין שם.
...
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
