chapter 15

7K 249 25
                                    

"מה יש?" שאל כשהתיישבנו.
אתה באמת שואל מפגר?
"כלום" עניתי וזייפיתי חיוך.
"אני רואה שלא..את שקטה מאוד" אמר.
"תפסיק" אמרתי.
"להפסיק את מה ?" שאל.
"לעשות כאילו אכפת לך ממני" אמרתי בעצבים.

***
"אבל אכפת לי" אמר.
לא ציפיתי לתשובה כזאת ממנו בכלל.
אכלנו בשתיקה ובדרך חזור הוא הניח יד על הירך שלי. מלטף אותה בעדינות ועולה באיטיות.
אין לי למה להתנגד.אני שלו ואין לי זכות להגיד כלום,חתמתי על הדפים.כל צעד לא נכון שלי ואמא עלולה למות.

ככל שהוא עלה יותר למעלה כך הנשימות שלי נעשו כבדות יותר.הוא הזיז את התחתון שלי ושיפשף עם ידו את הדגדגן שלי ואני ניסיתי לא לגנוח.

"וויל.." גניחה קטנה נפלטה ממני והוא הגניב מבט אליי וחייך בסיפוק משפשף מהר יותר.
הוא חדר אליי עם שתי אצבעות ואני רעדתי תחת מגעו.

וויל החנה את האוטו והוציא ממני את האצבעות שלו ויצא מהאוטו משאיר אותי רטובה ועצבנית.
יצאתי אחריו משתוקקת לעוד והוא ידע את זה.

עלינו במעלית בלי לומר מילה והגענו לחדרים ונפרדנו זה מזה.
שמתי פיג'מה קצרצרה בכוונה והלכתי לחדרו של וויל שכבר שכב במיטה.  הוא בחן אותי ונשך את שפתו.
התקרבתי אליו לאט.
"מה את רוצה?"  שאל עם חיוך קטן.
"אתה יודע.." אמרתי והתחלתי להסמיק.
וויל צחק. "בואי לפה" אמר.
נשכבתי במיטתו והוא הוריד ממני את התחתון והמכנס בבת אחת.

הוא פיסק את רגליי והחל לשפשף את איבר מיני ואני גונחת.
"מוכנה?" שאל לפני שחדר אליי. ואני הנהנתי בהשתוקקות.
**

התעוררתי וראיתי את וויל בטלפון בחדר.
"לא מעניין אותי,אתה תתפוס אותו שמעת אותי?" דיבר לטלפון.
הוא ניתק את הטלפון בעצבים והביט בי שניה ואז יצא מהחדר בעצבים .
וחזרנו לוויל המעצבן.

כל היום בקושי ראיתי את וויל.
הוא הסתגר במשרד שלו ואני הרגשתי כאילו אני חייבת לראות אותו משום מה.

אחרי שאכלתי ארוחת ערב הלכתי למשרד של וויל ודפקתי בדלת .
"לא עכשיו עופו מפה" שאג ואני עליתי לחדר.
התקלחתי מהר ונשכבתי במיטה כשאני שומעת את דלת חדרי נפתחת.

"וויל קורא לך לחדרו" אמרה אחת העוזרות.
"אני כבר באה" אמרתי .

הלכתי לחדרו של וויל בחשש.
הוא היה לא רגוע בכלל היום..הוא מפחיד אותי..מאוד.

נכנסתי לחדר והוא סימן לי לבוא לשכב לידו.
הוא חיבק אותי והסניף אותי.
"את הדבר היחידי שיכול להחזיר לי את השפיות" מילמל ואני הרגשתי פרפרים בבטן מדבריו .

ליטפתי את שיערו בעדינות והוא נירדם לאחר כמה דקות.
כנראה שהיה לו יום קשה ממש..

הרגשתי את וויל קם ופקחתי את עיניי באיטיות מסתכלת עליו.
"אני צריך ללכת לטפל במשהו" אמר באדישות.
הנהנתי והוא הלך. הסתכלתי בשעון,
לטפל במשהו?בשלוש לפנות בוקר..

my keeper-גמורWhere stories live. Discover now