chapter 18:

6.6K 235 22
                                    

"אז מי זאת?" שאלו את וויל והתקרבו לתת לו חיבוק גברי.
"חברה שלי" ענה . כן בטח
"איזה כוסית השגת לך" אמר וחייך אליי.
"אני עדיין כאן" אמרתי בעצבים.
"נו החמאתי לך מותק" אמר בחיוך מתגרה.
"אני תכף-" התחלתי להגיד אבל וויל סתם לי את הפה.
"אל תדבר אליה ככה" אמר בעצבים והלכנו משם.
"זה אבא שלי" אמר והצביע על מישהו.
"מוכנה?" שאל והנהנתי בשקט.

***

התקדמנו אל אביו וכשהוא ראה אותנו מבטו ננעץ עליי.
רעדתי. נזכרתי שוויל אמר שהשאיר אותי בגלל עניינים לא גמורים עם אבא שלי..
הוא הרג את אבא שלי?

"שלום לכם" התקרב לחבק את וויל.
הוא בחן אותי לרגע והתקרב לחבק גם אותי חזק מידי.
וויל ראה שאני נחנקת ואמר, "זה מספיק אבא" אביו גיחך והתרחק. לקחתי שתייה  ממישהי שעברה עם מגש וחילקה ושתיתי.
"אז מה עכשיו?החתונה עוד מעט" אמר.נחנקתי וירקתי את כל מה ששתיתי.

"אני רואה שעוד לא אמרת לה" אמר אביו בגיחוך.
"אני צריך ללכת,היה נעים להכיר אני ג'ייסון" אמר ולחץ את ידי לפני שהלך.

"על מה הוא מדבר?" שאלתי את וויל.
",אני לא מסכים לך לשתות" אמר וויל כשלקח לי את הכוס מידי.
עשיתי פרצוף עצבני והוא רק אמר "את סקסית שאת עצבנית"

"וויל אל תעביר נושא,איזה חתונה?" שאלתי .
וויל חשב לרגע והעביר את ידו בשיערו.
"אני אסביר לך הכל בבית אל תחשבי על זה  עכשיו, בואי נלך להכיר את אמא שלי ואז מצידי אפשר להזדיין מפה" אמר והנהנתי .
הוא הצליח להרגיע אותי קצת.

הכרנו את אימו. קיילי.
היא הייתה דומה לו כלכך.
קנאתי ביופי שלהם כל כך כל אחד פה נראה יותר טוב מהשני.

בדרך נסיעה הביתה וויל ראה שאני לא רגועה והתחיל להסביר ,
''תראי, אבא שלך הוא..הוא הימר על כל מה שיש לכם בגלל זה המצב הכלכלי שלכם בפח , אמא שלך התחננה שיפסיק אבל הוא לא היא הייתה צריכה לטפל במה שהוא עשה המון והוא היה בורח לה כל פעם מחדש, במשחק האחרון שלו לא היה לו על מה להמר, אז הוא הימר עלייך  ואבא שלי הימר על מיליון דולר..אבא שלי שלא היה לו מה לעשות איתך הסכים בתנאי שתיהי שייכת לי ..תתחתני איתי, אבא שלך לא היה מסוגל לראות שהפסיג והוא ברח לך ולאמא שלו, ואז שיקרו לך שהוא מת"  סיים את דבריו.

"א-אני לא מאמינה,אבא שלי חיי? והוא פשוט ברח?"

"כן,מרוב צער שעזב אמא שלך חלתה בלי לדעת שהוא הימר עלייך אפילו, ולא רצתה להגיד שברח אז שיקרה שהוא נהרג" אמר.
שתקתי.
אני רוצה לצרוח ולבכות אבל אני לא.

חנינו ויצאתי מהדלת בשקט ו-וויל הסתכל עליי.
"זואי.." התחיל אבל קטעתי אותו.
"אני..אני בסדר"'אמרתי במבט קר.
הוא משך אותי אליו לחיבוק והדמעות התחילו ליפול מעצמן.

ניגבתי אותם מהר וקיוויתי שלא הרגיש שאני בוכה והוא התנתק ממני .
"את לא צריכה להעמיד פנים שאת חזקה לידי" אמר. רצתי למעלה לחדר שלי ונשכבתי על המיטה .
אני רק צריכה לישון . זהו.

התהפכתי מצד לצד שעה ורק מחשבות היו בראש שלי . קמתי לחדר של וויל. הוא כבר היה רדום

"היי" אמר בחיוך קטן שראה שאני מנסה להיכנס למיטתו.הוא הצמיד אותי אליו ולחש לי, " איך את?"

my keeper-גמורWhere stories live. Discover now