כל כך כואב לי לראות אותה ככה. זה עוד עומד להרוג אותה. שכבתי לידה במיטה כמה דקות רואה אותה מתקפלת מכאבים ולא אוכלת.
אני חייבת עזרה אין לי ברירה גם אם זה אומר שאעבוד אצל וויל.איך בכלל העזתי להגיד לו כשהציע את זה.
זה כל מה שעוצר אותנו מהטיפולים של אמא
כסף . יופי שככה נותנים למות למי שאין כסף.
זין של מקום.
בערב למחרת חזרתי לבית של וויל ודפקתי בדלת.
"אני מכונה" אמרתי לו. הוא חייך בסיפוק.
"כנסי" פקד.***
"שבי" אמר כשנכנסנו למשרדו.
הנהנתי והתיישבתי גם ככה הפתיל שלו קצר זה מה שחסר לי שיעיף אותי עכשיו.
"את לא שואלת שאלות,אם את רוצה אני יכול להעביר את אמא שלך ואח שלך לבית יותר טוב עם מטפלת ורופא פרטי שיבוא לבדוק עליה"
התחיל. מאיפה הוא יודע את כל האינפורמציה הזאת עלי."אבל ..את נשארת לגור פה איתי" אמר.פרצתי בצחוק וכשראתי שמבטו קפוא הבנתי הוא לא צוחק "אתה לא רציני" אמרתי.
הוא הרים גבה. "למה אתה רוצה שאגור פה?"שאלתי.
"בלי שאלות,אם את לא מצייטת את עפה" אמר.אני אעשה הכל בשבילה אין לי עוד ברירה .
"בסדר" אמרתי .הוא היה נראה קצת מופתע אך מיד חזר להיות קר ואדיש.
"אנחנו נעבור על הכללים בערב לביינתים לכי לחדר שלך,אמיליה נמצאת בסלון היא תראה לך אותו"הלכתי לסלון יהיו שם כמה מטפלות שצחקן בינהן.
"איזה מפונק נשבעת שבא לי לפרוש" אחת אמרה.
"וואו ממש אם לא הייתה כאן משכורת גבוהה הייתי בועטת לו בזין בחיים שלי לא הכרתי אדם כל כך רע" אמרה השניה.
הרגשתי עצבנית שהם קוראים לוויל רע למרות שזאת האמת.לצה אני בכלל מגנה עליו הוא לא שם עליי."באלי פשוט להרעיל אותו" שמעתי אחת מהן אומרת.להרעיל את וויל?
החלטתי להמשיך לשמוע .
''אולי נשים לו משהו בארוחת ערב" אמרה מישהי והרגשתי שמה יד על הכתף שלי.
"וויל אמר לי להראות לך איפה החדר" אמרה והנהנתי.''את אוהבת את וויל ?" שאלתי אותה והיא צחקה.
"וויל הוא כמו הבן שלי בטח" אמרה.
"והעובדות השניות?" שאלתי.
"הן חדשות יחסית הם לא מבינות מי זה וויל ומה עבר אז הן שופטות אותו לפי מי שהוא עכשיו"
אמרה."מה עבר?" שאלתי.
"את תצתרכי להכיר אותו בעצמך בשביל זה" ענתה.
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...