''את אוהבת את וויל ?" שאלתי אותה והיא צחקה.
"וויל הוא כמו הבן שלי בטח" אמרה.
"והעובדות השניות?" שאלתי.
"הן חדשות יחסית הם לא מבינות מי זה וויל ומה עבר אז הן שופטות אותו לפי מי שהוא עכשיו"
אמרה.
"מה עבר?" שאלתי.
"את תצתרכי להכיר אותו בעצמך בשביל זה" ענתה.
**
החדר היה גדול ומרוהט היטב.
אפילו בחלומות שלי לא חלמתי על דבר כזה .
התיישבתי על המיטה וראיתי טלווזיה.
הייתי מאוד עייפה ולא לאט הרגשתי שאני מתחילה להרדם.
הרגשתי מישהו מנער אותי.
"זואי קומי" אמר.
םקחתי את עיניי באיטיות.לכמה זמן נרדמתי?
"תרדי לארוחת ערב עוד חצי שעה" אמר וויל ואני הנהנתי. הוא בא ללכת אך משהו עצר בי גרם לא לרצות לחזור לפה .
"וויל" קראתי.
הוא הסתובב באדישות.
"אני אמ צריכה לספר לך משהו" אמרתי.
"קרה משהו?" שאל.הוא היה נראה כאילו באמת אכפת לו לרגע והתיישב על המיטה.
הוא הסיט חתיכת שיער מאחוריי אוזניי ואני רעדתי ממגעו.
"אה אני..אני שמעתי שהם אמרו-" התחלתי.
''מי זה הם?" שאל. צילצול טלפון.
"הלו?" ענה וויל.
"בן של זונה" מילמל לטלפון. "אנחנו נמשיך את השיחה הזאתי " אמר לי ומיהר לצאת מהחדר.
אמיליה נכנסה לחדר .
''שמעת מה אמרו לוויל בטלפון?הוא יצא מהבית כועס מאוד" אמרה.
"אמ אני לא יודעת..אמיליה בן כמה וויל?"הסתקרנתי.
"23,אני לא הייתי מבזבזת את הזמן שלי עליו מתוקה'' אמרה וגיכחתי.
"אל תדאגי גם לא התכוונתי לבזבז" אמרתי.
ירדתי לארוחת ערב וראיתי מלא אוכל על השולחן.
וואו בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה אוכל .
ראיתי את המשרתות מחייכות בהן והבנתי.
וויל הגיע והתיישב. הוא בחן אותי וחייך חצי חיוך יבש.
המשרתות ציפו שיאכל ואני לחשתי לוויל כדבר למזוג אוכל.
"וויל" לחשתי. הוא הרים את מבטו מהטלפון.
"ממ?"
"אל תאכל" אמרתי והוא גיחך ומזג אוכל.
"וויל חכה" אמרתי והמשרתות הסתכלו עליי פתאום.
"אתה יכול לבוא איתי רגע לחדר?" שאלתי.
"כבר חרמנית עליי?" גיחך.עדיתי פרצוף נגעל.
"עזוב" אמרתי עצבנית וקמתי.שיורעל מצידי.
עליתי לחדר בעצבים וטרקתי תדלת.
"כלל מספר אחד,את מבקשת רשות לכך מקום שאת הולכת" אמר בעצבים כשפתח את דלת חדרי.
"אתה לא מקשיב לי אבל" אמרתי בעצבים.
גיחוך נפלט מפיו. "אני לא חבר שלך אני לא חייב לך כלום" אמר.
"שמעתי אותן אומרות שהן רוצות להרעיל אותך על זה רציתי לדבר איתך" אמרתי ומבטו התרכך.
הטא יצא מהחדר ושמעתי אותו צורח עליהן.
''טוסו מכאן" צרח והן מיהרו לברוח מהטריקת דלת ששמעתי.
"זואי?" צרח וויל.
ירדתי למטה ואכלתי אוכל חדש שאמילה הכינה.
"שנעבור על החוקים'' שאל והנהנתי
YOU ARE READING
my keeper-גמור
Romance"ולאן את חושבת שאת הולכת?" שאל. "אני הולכת עם חברה אני עוד מעט אחזור.." אמרתי. הוא צחק צחוק מר. "תחזרי למעלה ילדה " אמר באדישות . "אני לא מבינה מה הבעיה" "את לא יוצאת מהבית הזה עד שאת מתה!עכשיו טוסי למעלה לפני שאכעס" אמר ורעדתי. בחיים שלי לא שנאתי...
