כמו אחות קטנה

פרק 31

נקודת מבט ירדן

הגעתי הבייתה סחוטה מעייפות, למרות שזה יום שישי וזה יום קצר. אני חייבת למצוא סיבה מספיק טובה לקבל פטור מספורט, כי המורה קורע לי את התחת בכל הריצות האלה ובחפירות על ללכת לתחרות השנתית ועל כך שאני צריכה ללכת בשביל ״לייצג את הבית-ספר״.

״חזרת גם השבת?״ שאלתי נכנסת לחדר של איתמר, שראיתי את התיקים שלו זרוקים בכניסה.

לאחר דיברנו קצת על מה שהיה השבוע לשנינו, נכנסתי לחדר של אימא שלי והופתעתי לראות שהיא ישנה. בדרך כלל בשעה כזו היא במטבח בשיא הבישולים.

נכנסתי לוואטסאפ, ולא הופתעתי לגלות שהחברות שלי מהשעה 13:36 מתכוננות למה שיהיה בשעה 21:00. אני תמיד דוחה הכל לרגע האחרון ומתכוננת בדקה ה-90 לעומתן.

-

נטע: עוברים אצל ירדן?

נויה: נראה לי

שקד: תגידו מתי שאני אדע מתי לצאת

אני: בואו בשמונה?

נויה: 👍

שקד: מה אתן לובשות?

-
פה כבר פרשתי והחלטתי להניח את הראש לכמה שעות. עצמתי את העיניים, ופתאום עלה לי לראש הקטע הזה שתום ממש התעניין בניצן, הילדה החדשה. אני חייבת לציין שאם הייתי קנאית בטירוף הייתי מעיפה אותו ברגע שקלטתי שהוא בהה לה בתחת. זה עצבן אותי בטירוף. תוך כדי חשיבה העיניים שלי נהיו ממש כבדות, ובתוך שניות ספורות כבר נרדמתי.

״ירדן, דופקים בדלת״ איתמר צעק לי אחרי שיצאתי מהמקלחת וסיימנו לאכול את ארוחת הערב המצומצמת שאנחנו עושים בדרך כלל, רק כשאיתמר חוזר הבייתה מהפנימייה.

״תפתח אז״ צעקתי לו בחזרה, מורידה את המגבת מהראש שלי, ושמה עליי חולצה גזורה ופשוטה מגן אביבה שאימצתי בתור פיג׳מה.

״אני אוכל, וזה בטח חברות שלך״ הוא המשיך לצעוק לי. שמתי את המכנס פיג׳מה שלי ויצאתי מהחדר

״אתה כזה עצלן מעצבן״ אמרתי, עוברת ליד איתמר שישב מול הטלוויזיה ואכל עוגה של אימא שלי ומביאה לו כאפה קטנה בראש,

״שכחת שאת יכולה פשוט להיכנס?״ שאלתי שראיתי את נויה בכניסה. היא כבר כמו בת בית, והיא יכולה פשוט להיכנס במקום לדפוק בדלת ולחכות שעות עד שאחד מאיתנו יפתח לה.

״לא נעים לי סתם ככה להיכנס״ היא אמרה נכנסת ביחד עם התיק המפוצץ בגדים שהיא הביאה

״אתן כאלה בנות. תום נכנס לפה אפילו בלי לדעת עם אחד מאיתנו פה״ הוא גיחך, לוקח את הצלחת ונכנס לחדר שלו.