פרק 46

18.8K 827 143
                                    

איך היה לכן יום העצמאות? מקווה שנהנתן וזה הוציא אותכן מהדיכי של יום השואה ויום הזיכרון(: תהנו מפרק, שבת שלום/שבוע טוב למי ששומרת❤️

נקודת מבט ירדן

פתחתי את דלת הבית בשקט בניסיון לא להעיר את אימא שלי שישנה או את איתמר, שיתחרפן שידע שנכנסתי בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר הבייתה, אחרי שאמר לי לחזור באחד. נויה נכנסה בקלילות מיד אחרי, נכנסת לחדרי בזמן שנעלתי את דלת הכניסה.

סגרתי לאט את דלת החדר שלי, פולטת נשיפת הקלה על כך שאיתמר או אימא לא התעוררו. ״אנחנו מחליפות בגדים ואת מספרת לי הכל.״ אמרתי לנויה, לפני שתסיט את מחשבותיי מהנושא. היא פערה את עינייה בהפתעה מהישירות ומכך שלא חיכיתי אפילו לשנייה ולאחר מכן הנהנה.

״בסדר מבחינתי.״ היא פתחה את הארון ובמהירות הוציאה שני טרנינגים. לא היה לי כוח להוריד גם את הגופייה שהייתי איתה, אז נשארתי לישון איתה והחלפתי רק את הטרנינג. נכנסנו שנינו מתחת לשמיכות, מניחות את הפלאפונים שלנו בצד בתוך המטען.

״יאללה, אני סקרנית!״ הסתובבתי להביט בנויה בחיוך. כל-כך הרבה זמן חיכיתי להבין מה קורה בינהם ואיפה הם עומדים וסוף-סוף הם דיברו היום אחרי כל-כך הרבה זמן שהתעלמו אחד מהקיומו של השני.

״לא היה משהו מעניין..״ היא אמרה מגלגלת את עינייה.

״נויה, אני נשבעת לך שאני אהרוג אותך.״ אמרתי נאנחת.

״אוקיי, אוקיי!״ היא אמרה בגיחוך והתחילה; ״אוקיי אז בהתחלה זה היה ממש מביך, אף אחד מאיתנו לא ממש דיבר עד שהוא התחיל ושאל שאלה דפוקה שבהתחלה ממש רציתי להרוג אותו.״ היא אמרה, עוברת לתנוחת ישיבה.

״מה הייתה השאלה?״ שאלתי בגיחוך.

״הוא שאל אותי אם שמעתי על החברה שלו.״ היא אמרה בטון כעוס מסובבת את ראשה לכיווני ומסתכלת עליי ברצינות, כשהתחלתי לצחקק.

״מה ענית?״ שאלתי מנסה למנוע צחוק שיעצבן את נויה. ברצינות, זה מצחיק שהם לא דיברו מלא זמן והיה להם משהו ביחד ופתאום הוא בא ושואל אותה את השאלה הזאת. אני רק יכולה לדמיין את הפרצוף של נויה באותו רגע.

״לא מצחיק, ירדן. עניתי לו שכן ואם הוא בא לדבר איתי עלייה שיחסוך את זה.״ היא אמרה מביטה בי, שלחתי לה הנהון קצר והיא המשיכה. ״בקיצור, הוא אמר שהיא סתם הייתה דרך לשכוח ממני ושהוא לא באמת אהב או רצה אותה, כששאלתי אותו אם אני הסיבה שהם נפרדו הוא ענה שכן ושהוא גם לא רצה להיות איתה הרבה זמן ושהיא תפגע שתבין שהוא אוהב מישהי אחרת.״ היא אמרה בחיוך מאושר על פנייה.

״עידן כזה מושלם, אני לא יכולה לדמיין אותו פוגע במישהי.״

״חכי, זה עוד לא נגמר.״ היא עצרה אותי מלהחמיא לעידן, ״הוא שאל אותי אם אני עדיין מרגישה אליו משהו ובהתחלה התביישתי לומר לו שכן, אז הוא לקח את השתיקה שלי כ-׳לא׳.״

כמו אחות קטנהWhere stories live. Discover now