פרק 4

35.2K 1.1K 117
                                    

הסיפור רוב הזמן מתרחש בשישי בלילה.(**רק כשהם נפגשים כל החברים של תום\ירדן).

״למה לא חזרת לאיפה שישבתם?״ היא שאלה שוברת את השתיקה שהייתה ביננו בזמן שהלכנו בשקט בחזרה לשכונה בה התגוררנו.

״שמת לב בכלל שהלכתי?״ היא הרי הייתה עסוקה כל כך בשיחה שלה עם ליאור שאני בספק אם היא שמה לב. לגמתי מבקבוק המים שהיה בידי כשעידן התעקש לקנות לי אותו במטרה שתרד לי הסטלה. אני לא מבין למה הוא נגד העובדה שאני שותה היום, זה לא חדש לו. 

״היה קשה לפספס את זה שעברת לידי וליד ליאור עם האופנוע שלך.״ קולה היה מתחכם. אני חושב על העובדה שאני מכיר אותה כבר שתיים עשרה שנים, ולא יצא לנו לדבר יותר מכמה מילים פשוטות. בכל פעם היא פשוט הייתה נסגרת בחדר שלה או פשוט לא בבית.

״קר לך?״ בחרתי לשנות נושא. זה היה אולי אמצע הקיץ, אבל השעה הייתה 3 בלילה, והיה קריר בכל זאת וגם זה היה מספיק טוב בשביל לא להתעמק בכך שעברתי לידה בכוונה.

״כן אבל בקטנה, עוד שנייה אנחנו מגיעים.״ היא אמרה בביישנות, מסתכלת עליי. הצמדתי אותה אליי יותר, משפשף את הכתף שלה בניסיון לחמם. אני לבשתי בסך-הכל חולצה קצרה והיה לי קר בעצמי, ככה שהבנתי שקר לירדן שהיא עם גופייה. הבעיה במקום שאנחנו גרים בו זה שהכל פתוח. יש בניינים אבל עם זאת מלא עצים ככה שקר אפילו בקיץ.

״אז מה זה היה בינך לבין ליאור מקודם?״ החלטתי לשאול פתאום. הרי הסקרנות שלי לא גוועה והבנתי שעידן לא יכול לספק לי תשובות, אז הנה, שאלתי את ירדן בעצמי. 

״כלום.״ היא ענתה בקצרה. אעלק כלום. ראיתי איך הם חייכו וצחקו וזה הזכיר לי את איך שאני וליאן הכרנו. במקום מסכן וזנוח שאנחנו יושבים ואני לא מפסיק להצחיק אותה. אני זוכר באותו הלילה החיוך שלי היה רק בגלל שהיא חייכה. זה היה עולה אוטומטית. החיוך שלה הייתה הסיבה שהתאהבתי בה כמו מטורף מלכתחילה. בכל פעם שהייתה מחייכת הלב שלי היה על 200. בעיקר אהבתי להיות הסיבה לחיוך שלה. לא היה דבר יותר מספק מזה.

״זה לא היה נראה ככה.״

״הוא פשוט התיישב איתי והתחיל לדבר, לא משהו מיוחד.״ היא הסבירה אך לא נשארה חייבת, ״ומה היה בינך לבין...? תזכיר לי איך קוראים לה.״ היא שאלה כשהיא מתכוונת לשירה.

״שירה?״ שאלתי מוודא, למרות שידעתי שאלייה היא התכוונה.

״אם ככה קוראים לחברה שלך...״ היא חייכה אליי, והעיניים שלה נצנצו בתאורה העמומה. 

״היא לא חברה שלי.״ אמרתי ברוגז. שלא תחשוב ששירה ואני חברים וגם כי אין סיכוי בחיים שהייתי יוצא עם שירה. היא יותר מידי מכירה אותיבשביל שאני ארשה לעצמי להיות איתה. אני אולי מתנהג אלייה כמו זין אבל עדיין היא חשובה לי ואם נהיה חברים היא סתם תסבול מכל העניין הזה.

כמו אחות קטנהWhere stories live. Discover now