״אז זהו בעיקרון. כאילו, זה ריב שטותי, אני יודעת את זהה, אבל משום מה אני שמחה כבר שזה קרה, לפעמים היא פשוט בלתי נסבלת.״ היא סיימה את דבריה והסתכלה עליי כדי לראות אם אני מקשיב, והאמת שבאמת הקשבתי. אפילו יותר ממה שיכולתי לחשוב שאני מסוגל להקשיב לבן אדם. אני בדרך כלל שונא לשמוע על אנשים ועל הבעיות שלהם. זה פשוט לא מעניין אותי למרות שתמיד אני זה שעוזר להם לפתור אותן. אבל מירדן זה הרגיש כאילו רק רציתי עוד. עוד לשמוע, עוד להקשיב, עוד לצפות בשפתיים שלה מוציאות את המילים שהיא אומרת, עוד לבחון את ההבעות הפנים שלה כשהיא מתעצבנת מעט ולגחך בשקט, עוד מהסטירות הקטנות והלא כואבות שהיא מביאה לי שאני נכנס לה לדברים ואומר משהו ציני או סקסיסטי. אני מרגיש כאילו אני עושה משהו לא טוב. חולני. אסור. אבל אני ממשיך עם זה. אני נהנה מזה. אני פשוט רוצה עוד מאחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלי.
"וואלה מהרגע הראשון לא סבלתי אותה, אם זה מעודד אותך.״ משכתי בכתפיי והצתתי סיגריה, השלישית להערב. אחריה, החלטתי שאני לא אעשן עוד אחת. לא תהיה רביעית. הגיע הזמן להפחית במינון הסיגריות שלי. הכסף שלי הולך רק על זה או על פיצות שאני מזמין כי אין אוכל בבית.
״כן בטח." היא קראה בציניות, "אתה לא שקרן כזה טוב, תום.״ ירדן הביטה בי במבט לא מאמין.
״נודר לך.״ נשפתי את העשן והוצאתי אותו מפי, מביט בירדן שקועה בלראות איך הוא מתפזר באוויר.
״אז אם לא סבלת אותה אף פעם, למה עשית לה לייקים על כל תמונה של באינסטגרם? ותזכיר לי איזה תמונות...״ היא עשתה את עצמה חושבת ומיד המשיכה, ״אה, כן, על כל תמונה שלה עם בגד ים אולי?״ היא חייכה בזלזול ואפילו לא חיכתה לתשובה שהמשיכה; ״או לא בחנת את הגוף שלה כל פעם שהיא עברה פה, ושרקת לה. או שצעקת לה ופעם אחת אפילו קרצת לה? היא הייתה בטוחה שאתה רוצה אותה.״ היא אמרה מוכיחה את הטענה הנוגדת שלה.
״טוב, ביננו דני, היא פצצה ששווה לדפוק.״ עניתי ברצינות, וירדן גלגלה את עיניי, ״עד שמכירים אותה." בת'כלס זו האמת. הרי היא שווה ויפה, אל האישיות שלה חרא. "איך שמהת לב לכל השטויות האלה בכלל?״
״שמתי לב כמעט לכל מה שהיית עושה.״ היא השיבה בלי אפילו לשים לב איך היא שוב מוכיחה לי משהו, אפילו בלי שרצתה. בדברייה היא בעצם הוכיחה לי שהיא שמה לב לכל מה שעשיתי בכל פעם שהיא עברה פה אפילו שהיא לא דיברה איתי. משום מה, תמיד ירדן שידרה לי שהיא מתביישת ממני. היא אף פעם לא הייתה יוצרת איתי שיחות או קשר עין. אני מניח שהשיחות הכי משמעותיות שלנו היא בארוחות משפחתיות שאתי החליטה שכולם יושבים לארוחת ערב ואני הייתי אצלהם, כמו בכל יום במשך ארבע שנים.
״אז בעצם הסתכלת עליי כל הזמן?״ אמרתי עם חיוך קטן ומתגרה, כשאני יכול להבחין בה משתדלת כמה שיותר לא להסמיק שהבינה שעליתי עלייה.
YOU ARE READING
כמו אחות קטנה
Fiksi Remajaתום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה...
