פרק 58

18.4K 897 430
                                    


״אני לא מתכוונת לחזור אלייך הפעם.״ אמרתי לאחר מספר שניות של שקט, שאנו יושבים אחד מול השנייה ותום מעביר את אגודלו באיטיות על גב כף-ידי.

״אני יודע.״ הוא הביט בעיניי ולא ניתק את המבט אפילו לא לשנייה אחת.

״למה אתה פשוט לא יכול לתת לי להמשיך? למה בכל פעם שאנחנו נפרדים אתה כל הזמן מחזיר אותי אלייך?״ שאלתי את מה שהיה על ליבי, כשאני מסיטה את מבטי מעיניי השקד שאני כל-כך אוהבת.

״כי אני לא רוצה. אני לא אוותר עלייך כי משהו לא בסדר.״

״אז מתי כן תוותר עליי...?״ שאלתי בקושי. אני לא רוצה או רציתי מאז שאנחנו בקשר שיוותר עליי. אני אוהבת אותו וכל פעם שאנו רבים או סתם עושים משהו משמעותי, כמו הדייט שהוא אירגן לנו; האהבה שלי רק מתעצמת כלפיו.

״כשאני אדע שעשיתי את כל מה שיכולתי וזה לא היה מספיק.״ הוא ענה בכנות, וכל מה שרציתי היה רק להשעין את ראשי על חזהו ולשבת בשקט.

״אבל אתה יודע שאתה זה שגורם ל׳משהו לא בסדר׳ הזה, נכון? אתה זה שבגללו זה קורה מההתחלה.״ התמלאתי במעט כעס. הוא זה שבגד בי, הוא זה ששיקר עליי, הוא זה שאוהב מישהי אחרת שהיא...לא אני.

״ביקשתי סליחה, מה את עד רוצה שאני אעשה?״ הוא שאל בעצבים ונרתעתי אחורה במידיות.

״תום, סליחה מזוינת לא מכסה את מה שעשית ואת איך שזה פגע בי!״ הרמתי את קולי בתור מגננה. אני לא יכולה שהוא מדבר אליי בטון כעוס להישאר ככה אדישה. פעם לא הייתי מחזירה לו. הייתי עונה לו ברוגע ובשקט אפילו אם הייתי מתפוצצת מבפנים, אבל נמאס לי להיות ירדן הזאת איתו; זאת שחוזרת אל תום בכל פעם שהוא פוגע בה, שסולחת לו מהר.

״אז לכי תזדייני ירדן! אני לא יודע למה ניסיתי מההתחלה.״ הוא טילטל את ראשו ואפילו לא הביט בי לרגע.

בלעתי את רוקי וקמתי משם במהירות. הוא הבן-אדם היחיד שנמצא על כדור הארץ המחורבן הזה שאני לא יכולה להתמודד איתו ברגעים של כעס. כל משפט שלו פוגע בי, כמו סכין עם הלהב הכי חדה וכל מילה שלו היא רק מסתובבת, שוב ושוב בתוך הלב שלי. זה כבר לא משנה מה יהיה ומה היה, אני לא אחזור אל תום לא משנה מה. אהבתי אותו כמו שלא אהבתי אף אחד והוא פשוט רמס אותי. הוא מדבר אליי במילים יפות ומבקש סליחה, מספר לי שהייתי חשובה לו ושהוא לא יוותר עליי אבל בתוך שנייה, הוא עושה סוויץ׳ ומדבר אליי כאילו אני עוד אחת מהידידות שלו. אני לא במקום הזה וגם מההתחלה לא התכוונתי להיות. הסיפור שלי ושל תום נגמר וכנראה זה מה שהיה צריך לקרות. שיכור או לא שיכור, אוהב או לא אוהב- אני סיימתי.

שמעתי את הצעקות שלו מאחוריי והספקתי לראות אותו מתנודד מצד לצד בניסיון לתפוס אותי. טוב, אם לרגע הוא היה רציני בשיחה שלנו כאילו כל טיפת אלכוהול נעלמה- הכל חזר אליו כמו מפל.

כמו אחות קטנהWhere stories live. Discover now