פרק 22

22.2K 1K 117
                                    

•••נקודמת מבט ירדן•••

״אז היום אתם מספרים לאיתמר?״ נויה לחשה לי בזמן שהמורה לאנגלית כתבה על הלוח אחריי סיימתי לספר לה על התוכניות שלי ושל תום לגביי זה.

״הגיע הזמן, לא?״ לחשתי לה בחזרה מציירת איזה צורה אקראית במחברת.

״כן, באמת הגיע הזמן.״ היא אמרה, שולחת לי חיוך קטן ומנחם.

״מה איתך ועם עידן?״ שאלתי נזכרת שהרבה זמן לא ראיתי אותם ביחד.

״אנ..אנחנו בסדר״ היא אמרה מעתיקה מהלוח במהירות.

״נויה.״ אמרתי מסתכלת עלייה, יודעת שהיא משקרת

״רבנו שוב.״ היא אמרה מסתכלת עליי בחזרה, ״אבל אנחנו נשלים, אני בטוחה בזה״ היא אמרה שולחת לי חיוך מאולץ.

״כמה זמן אתם ככה?״ זה יותר מריב. בימים האחרונים אני בקושי רואה את עידן בסביבה כשנויה נמצאת.

״יום..״ היא אמרה משחקת עם האצבעות שלה, היא שקרנית גרועה.

״נויה״ אמרתי מבצירה בה לומר לי את האמת

״שבוע״ לעזעזאל, למה היא לא אמרה לי כלום?

״דיברתם מאז?״ אני יודעת שלא. היא ממשיכה לשחק באצבעות שלה והראש שלה מורכן ״לא, אני לא מתכוונת ללכת לבקש סליחה, זה התפקיד שלו״ שוב פעם, נויה והאגו הענק שלה.

״נויה״ אמרתי נאנחת, ״לפעמים מישהו צריך להוריד מהאגו שלו, את יודעת.״

״זאת לא הולכת להיות אני.״ היא אמרה מניחה את העיפרון על המחברת שלה ונשענת לאחור על הכיסא.

״את מעדיפה להשאיר את זה ככה?״

״אתן לא מפסיקות לדבר.״ נתנאל לחש מאחורינו קוטע את השיחה.

״אתה לא צריך לשמוע״ אני לא אוהבת את הנוכחות שלו קרובה אליי. אני מרגישה כאילו תום צופה בי כל הזמן ואת נתנאל ונועם מחכים שאפול והוא יפרד ממני. חרא, אני כל-כך פרנואידית.

״אני רוצה.״ הוא אמר בהתחכמות.

״נתנאל, נויה וירדן״ המורה התחילה לומר, ״תצאו מהכיתה״. היא הביטה בשלושתינו במבט הכבוי שלה.

״לא עשינו כלום״ נויה אמרה מושכת בכתפייה וממשיכה לשבת .

״דיברתם״ היא ענתה. האישה הזו ממצמצת מתישהו?

״חצי כיתה מדברת.״ עניתי מתעצבנת מזה שהיא מאשימה רק אותנו.

״אבל אותכם ראיתי ראשונים. צאו״ היא אמרה והוסיפה שהיא תזמין את ההורים שלנו אם לא ניצא.

״מה עם החבר שלך?״ נתנאל שאלאחרי שיצאנו מהכיתה, שוב פעם הוא שואל על תום.

״לא עיניינך״ נויה אמרה עונה במקומי.

כמו אחות קטנהWhere stories live. Discover now