פרק 34

19.1K 837 83
                                    

עמדנו אחד מול השני בזירה בזמן שהשופט חזר על החוקים. מחקתי את ירדן מהראש שלי, והתחלתי לחשוב על איך אני תוקף ראשון.

לאחר שנשמעה שריקה חזקה, הקרב התחיל. התעלמתי מכל הקריאות שהוציאו אותי מריכוז, ופתחתי בשני אגרופים. הטכניקה של היריב שלי הייתה ידועה לי כי בעבר ראיתי כבר 6 קרבות שלו. הוא תוקף, פותח בבעיטה, מגשש, מפתיע, מפיל. אבל אני זה שתקף ראשון ולכן הוא הסתבך.
-
״סיבוב שלישי״ השופט צעק אחרי שהיריב שלי הצליח להוריד אותי בסיבוב הראשון, אבל אבל אני הצלחתי להוריד אותו בשני. הסיבוב השלישי קובע מי מנצח. ״קחו חמש דקות, ושתו מים״ הוא צעק ברמקול.

״היית טוב, ילד״ חיים אמר, מושיט לי בקבוק מים קפוא בזמן שהורדתי את המגן שיניים ולגמתי באיטיות.

״אני צריך לנצח אותו עכשיו״ אמרתי מסתכל לעבר היריב שלי

״תתן לו לפתוח. הוא יבעט, תתפוס לו את הרגל, תסובב ותפיל אותו שתגיע למצב של נוקאאוט״ חיים אמר שותה גם הוא ״התאמנו על זה״

״אוקיי״ אמרתי בהסכמה, זה נראה לי רעיון טוב, וזה בהחלט יפתיע את היריב שלי ומביא לי 87% הצלחה.

סרקתי קצת את המקום ולא הופתעתי לגלות את שירה מפלרטטת עם הגורילה עם החולצה השחורה. חיפשתי את ירדן בעיניים שלי, אולי היא שינתה את דעתה וכן הופיעה.. אבל לא, היא עדיין לא פה ואף אחד לא נוסף לאולם מאז שהקרב התחיל וחיפשתי אותה בפעם הראשונה.

״לעלות לזירה!״ השופט צעק ושנינו נעמדנו שוב אחד מול השני

השופט הכריז על שהתחלנו, וכמו שחיים ציפה- הוא פתח בבעיטה. תפסתי לו את הרגל ועיקמתי אותה, דוחף אותו כשהוא נופל לרצפה. סובבתי לו את הרגל והוא צעק בכאבים, דפק שלוש פעמים על המזרון- ונשמע הפעמון. זה היה הרבה יותר מהיר ממה שחשבתי.

השופט הכריז עליי כמנצח. ניגבתי את הזיעה במגבת ושתיתי מים.

״היית מלך״ ליאור אמר נעמד מולי כשהאולם התחיל להתרוקן

״תודה אח שלי״ אמרתי מביא לו כיף

״נצא לאכול משהו?״ מאור שאל אחרי שדיברנו עוד קצת בהתלהבות על הקרב

״תצאו אתם, אני מת להגיע הבייתה״ אמרתי בקול עייף. אני באמת רק רוצה להגיע הבייתה, להתקלח ולישון

״לא בא לך איזה המבורגר?״ ליאל שאלה דוחפת אותי במותניה

״בא לי את המיטה שלי״ אמרתי מחייך שם עלייה יד ״אני אוותר על המבורגר״

"איכס תום, אתה מסריח והזיעה שלך נדבקת אליי״ ליאל אמר דוחפת אותי כשצחקתי וזרקתי עלייה את המגבת מלאת הזיעה.

״שנזוז?״ ליאור שאל, מפסיק את הצחוק של כולנו, הם הנהנו, נפרדו ממני ואיחלו לי בהצלחה ושניפגש מחר.

כמו אחות קטנהWhere stories live. Discover now