פרק 42

22.4K 881 298
                                    


זה או שהפרק ארוך או שהפרק ארוך. תהנו😘

נקודת מבט תום

״אין מצב.״ איתמר אמר מהקו השני של הפלאפון.

״כן. נכון, אני מזיין לך את השכל כבר חצי שעה על נושא כזה.״ אמרתי מגלגל את עיניי. הוא יודע שאני לא אצחק על נושא שכזה חשוב לו ולירדן.

״אבל למה?״ הוא שאל, שעדיין בקולו אפשר לשמוע שהוא לא כל-כך מאמין לי.

״גם דני שאלה את זה. אין לי מושג.״ עניתי מושך בכתפיי, פותח את דלת הברזל הכחולה.

״טוב, אני אהיה עוד חצי שעה בבית ואדבר כבר עם ירדן. יוצאים היום?״ הוא ענה, נושף את המילים. יכולתי בקלות להבין שהוא מתוסכל מהעיניין הזה, בדיוק כמו ירדן.

״רוב הסיכויים, אני אתקשר אלייך.״ עניתי, מחייך לעבר חיים.

״סבבה אחי, תודה שאמרת לי.״ הוא אמר וניתקתי. הוא חוזר סוף-סוף אחרי שבועיים, ושוב- התגעגעתי לחבר הכי טוב שלי. פעם שעברה שהוא היה פה הוא לא ממש יצא איתנו הרבה אלא יצא עם ידיד שלו, והתגעגעתי ליציאות שלנו.

״מה קורה, ילד?״ חיים ניגש אליי, כשראה שניתקתי את הפלאפון והכנסתי אותו לכיס.

״לא משהו מיוחד.״ עניתי מושך בכתפיי, ״איך איתך?״ שאלתי מביט בו בדאגה. ההזכרה של אישתו תהיה השבוע ותמיד בשבוע שלפני המצב שלו ברצפה.

״כמו כל שנה לפני.״ הוא ענה בגיחוך ממורמר. ״אבל בוא לא נתעסק בזה. אתה פנוי ביום שבת?״ הוא שאל, מושיט לי את הכפפות שלי.

״כן, קרב?״ שאלתי מביט בו בחיוך רחב. לא היה לי קרב כבר הרבה זמן, והתחושה של האדרנלין שזורם לי בעורקים בכל פעם שהשופט קורא והפעמון מצלצל מעט חסרה לי.

״מישהו פה מתרגש.״ הוא אמר מגחך לנוכח החיוך הגדול שהתנוסס על פניי. ״אני אעדכן אותך בהמשך, אבל תהיה פנוי בשביל זה, כן?״ הוא שאל. הנהנתי לעברו והוא התקדם לעבר המשרד שלו.

לאחר שעה וחצי שהייתי שם, ופרקתי את העצבים שלי כלפיי עצמי על זה שהתנהגתי כמו בן זונה ועזבתי את ירדן אתמול בבוקר, יצאתי משם. הגענו למצב כל-כך אינטימי שכל מה שרציתי היה להעיף את הפיג׳מה הילדותית הזו מעלייה, ולזיין אותה על הספה. הרגשתי שאני מפר הבטחה לחבר הכי טוב שלי אז עשיתי את מה שאני יודע הכי טוב- הלכת.. טוב יותר נכון, עפתי משם. הבטחתי לאיתמר שאני לא אגע יותר מידי בירדן ואגיע איתה למצבים כאלה, ואני לא מפר הבטחה. התקדמתי לעבר הבית שלי, מזיע ומסריח; לא מופתע בכלל לראות את המכונית של אימא שלי בחנייה שממול הבית. מה האישה הזאת רוצה עכשיו?

״תומי! הגעת!״ היא אמרה בחיוך מזויף ישר כשנכנסתי הבייתה, שהיא קמה ומושיטה את ידייה לעברי בתקווה שאכנס בינהן ואחבק אותה.

כמו אחות קטנהWhere stories live. Discover now