פרק 54

18.2K 824 199
                                    

״זה לא היה מצחיק, ירדן,״ נאנחתי, מבליע חיוך קטן.

״זה היה יותר ממצחיק ואתה יודע את זה.״ היא אמרה והמשיכה לצחוק, רק שהפעם חזק יותר.

״נרגעת?״ שאלתי לאחר זמן קצר. נהנתי לראות אותה צוחקת ושמחה ככה, אבל לא יותר מידי כשזה בא על חשבוני.

״כן.״ היא לקחה נשימה ארוכה והוציאה אותה, ״נרגעתי.״ שולחת לי חיוך שמאשר את דברייה.

היינו שנינו שכובים על הגב, כשאנחנו נמצאים בחדר שלי ובנינו מפריד מגש פיצה. מחר איתמר חוזר והחלטנו לנצל את הזמן שיש לנו ביחד עד אז. זה עדיין לא נוח לנשק את ירדן שאיתמר שם, לאף-אחד מאיתנו. יצא לי שבוע שעבר, כשחזרנו מהים לדבר עם ניצן על כך שאני וירדן כבר כמעט חצי שנה ביחד. שמחתי שהחזקנו הרבה זמן- מבחינתי- מעמד. אחרי ליאן לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית במשך שלוש שנים וגם לא רציתי. עד אותו הלילה שהגנתי על ירדן מגיא.

״למה את אוהבת את גיא כל-כך?״ שאלתי שאלה שהתרוצצה במחשבותיי הרבה פעמים.

״מזאת אומרת?״ היא שאלה, מחזירה את החלק ה׳קשה׳ של הפיצה למגש.

״אחרי כל מה שהוא עשה לך כשהוא היה שיכור באותו לילה״ אמרתי, יודע שהיא מודעת לאיזה לילה אני מדבר. ״את מתנהגת איתו כאילו הוא לא עשה או ניסה לעשות לך כלום.״ סיימתי, מביט בה כשהיא שקועה בלהביט בתקרה.

״הוא עובר דברים קשים בבית וכשהוא שותה אלכוהול הוא מתנהג כמו גיא אחר. הוא לא מתכוון להתנהג ככה אבל זה פשוט גורם לו להתנהג ככה. לפעמים זה פשוט כמו אבא שלי, הוא הופך לבהמה כשהוא שותה.״ היא ענתה וניסיתי להבין אותה. היא לא אמורה לשנוא את גיא? כי הוא מזכיר לה את אבא שלה שהיא שונאת?

״הוא עדיין מתנהג ככה?״ שאלתי בקול צרוד כשהרצתי לעצמי את אותו לילה כשהוא ניסה לנשק אותה בכוח, נזכר בעצבים ובאיפוק שהשלטתי.

״הוא לא נוגע באלכוהול מאז שההורים שלו התגרשו.״ הגאווה בלטה בקולה ולרגע זה היה נראה כאילו היא אימא שלו שגאה בו בפני אנשים על כך שקיבל תעודה מוצלחת. ״למה שאלת את זה?״ היא שאלה, מנתקת את מבטה מהתקרה ומביטה בי.

״חשבתי על הלילה שדיברנו יותר מ- "היי" או "ירדן, איתמר שואל אם יש משהו לאכול".״ לפני אותו לילה, בכל הזמן שהייתי נמצא אצלהם בבית לא באמת דיברנו. לא היה לנו על מה לדבר וגם לא חשבתי שארצה לדבר איתה. היא הייתה יפה אבל היא גם הייתה אחות של איתמר ואף פעם לא חשבתי עלייה מעבר.

״איך זה השתנה, אה? תמיד הייתי מדברת עם נויה ושקד על זה שאתה חתיך אבל תמיד גם שנאתי אותך.״ היא אמרה והפתיעה אותי.

חיוך שחצני עלה לפניי, ״ולמה בדיוק שנאת אותי?״ שאלתי, מוריד את מגש הפיצה שדמה לחוצץ ביננו לרצפה ונשכבתי בצמוד אלייה, מרגיש את עור הברווז שגרמתי לה בשל המגע שלנו אחד בשנייה.

כמו אחות קטנהWhere stories live. Discover now