כמו אחות קטנה

פרק 44

אני כל-כך עייפה שלא היה לי כוח לערוך את הפרק אז לא להרוג אותי.

•••••••••••••••••••••••••••

קמתי לצילצול השיר האהוב עליי כשהפלאפון שלי צלצל. הספקתי לראות את השם של חיים ושהשעה היא 12:37 בבוקר.

״הלו?״ עניתי בקול צרוד ומנומנם.

״בוקר טוב, תום.״ חיים ענה בחזרה, בקולו הסמכותי.

גיחכתי מעט, עובר לתנוחת ישיבה. ״בוקר טוב, חיים. מה קורה?״ שאלתי בנימוס.

״איתי יחסית לשבוע הזה בסדר, השאלה היא איך אתה.״ הוא אמר ולפתע לא הבנתי.

״אני כמו תמיד.״ עניתי בפשטות. כמו תמיד מסובך במחשבות ובעיות שענקיות עליי.

״פגשתי את ירדן הבוקר.״ הוא אמר. ממתי ירדן קמה כל-כך מוקדם? ״היא סיפרה לי שניצן עומדת לעזוב מחר לחו׳ל, זה נכון?״ הוא שאל והנהנתי בשקט.

״כ..כן.״ אמרתי במהירות כשנזכרתי שהוא לא יכול לראות אותי.

״תום, שומעים עלייך שאתה לא 100%.״ הוא קבע. איך לעזעזאל הוא יכול לשמוע את זה בקול שלי? זה מזכיר לי טיפה את עידן, שהאמת שבקושי בזמן האחרון יצא לי לדבר איתו בגלל החברה החדשה שלו והחלטתי לקפוץ אליו הביתה יותר מאוחר.

״היא לא רוצה לעזוב איתם, ואני חייב לעזור לה להישאר פה.״ אמרתי נושף ברוגז לנוכח המחשבה שהיא באמת מחר אמורה לטוס לארץ אחרת.

״תום, הקרב מבוטל. תעשה מה שאתה צריך לעשות ואני פה לכל דבר שתצטרך.״ חיים אמר ברוגע.

״כוסעמק אבל-״

״תום, זה מה שיש. המשפחה שלך קודמת לזה ותאמין לי שהמחשבה עלייה בקרב תשפיע עליו ואתה יכול להפסיד בגלל זה.״ הבן אדם הזה כל-כך הגיוני שלפעמים זה גורם לכולם להרגיש טיפשים לידו,

״אבל אתה צריך את הכסף של הקרב הזה, חיים.״ עניתי לו, בדרך הכי הגיונית מבחינתי והילידה שהוא אולי יקשיב לה. הרבה פעמים באו לסגור את המקום כי חיים שקע בחובות לאחר כמה תקופות לא בדיוק טובות בחיו. הקרבות מכניסים הרבה כסף ובזכותם הוא משלם את החובות.

״העירייה יכולה לחכות. אין על זה נושא לויכוח תום.״ הוא קבע, עדיין בקול הרגוע שלו.

״אוקיי.״ עניתי בתבוסה. ״אני אבוא השבוע ונצבע את הקירות בחוץ?״ שאלתי מעביר נושא. לפני מספר ימים הוא ביקש שאעשה את זה והבטחתי לו שאני אבוא, אבל לא אמרתי מתי. השבוע שיבוא נשמע לי מצוין ואני אהיה חייב בכל מקרה להעסיק את עצמי אם ניצן תטוס בכל זאת.

״מעולה. שזה לא יתנגש לך בלימודים אבל. מה עם הבגרות שאתה צריך לעשות באנגלית?״ הוא שאל בעניין.