א-א-אני לא רוצה .
נענעתי את ראשי לשלילה בבכי .
" קדימה , " היא נאנחה
מושכת את ידי ברוגע.
" אלה רק חודשיים, את תחזרי בקרוב"
היא אמרה .
" לא יקרה לך שם כלום...את הולכת להיות בסדר גמור..."
היא טעתה לגמרי , ועל טעויות משלמים.
אני משלמת.
*-*-*-
שבועיים עברו , שבועים שבהן לא יכולתי לרצות יותר למות מאשר אז.
" המנה הזאת הולכת להיות גמורה עד 7 " ציוותה עליי אחת האחיות במוסד ואני הינהנתי בפחד.
אני לא יודעת מה הם לעזאזל עושיפ פה לאנשים אבל זה מספיק בכדי לגרום להם לצרוח בכאב ופחד מאחורי הדלת שאיש לא נכנס אלייה מבלי שהכניסו אותו בכח ובבכי מר.
אני לא יודעת מה הם פאקינג מתכננים לעשות לי אם אני לא אקשיב להם אבל אני פוחדת עד שד עצמותיי.
" ילדה טובה" היא חייכה אלי את חיוכה הערמומי ושערותיי סמרו מפחד.
אני מנסה לאכול אבל אני לא יכולה , עד עכשיו הם הזריקו לי בכח את הויטמינים והמינרלים אבל עכשיו הם רוצים שאני אוכל.
אני לא יכולה לעשות את זה .
הקאתי את הביס שלישי שלי גופי רעד מהלחץ והחרדה.
מה אני עומדת לעשות??
רעדתי מהמחשה שאני הולכת להיות אחת מהילדים שנכנסו אל החדר.
אני לא מסוגלת.
אני לא רוצה את זה .
אני רוצה הבית .
אל הארי .
התחלתי לבכות בחרדה ובגעגועים .
אני רוצה הביתה
אני רוצה ללכת הבית לבקר את הארי ואז להתאבד.
אני לא רוצה את כל זה .
אני ממשיכה לבכות אחרי שעה דלת חדרי נפתחת ומגלה את ג'וזי האחות המלחיצה ומאיימת .
פחדתי כל כך .
" ילדה רעה " היא אמרה .
היא התקרבה אל הפינה שבה ישבתי ובכיתי ומשכה אותי מזרועי אל השולחן גוררת אותי ומצביעה על הכיסא .
" תוכלי" אני מנענעת בראשי .
" תוכלי !" היא צעקה ואני בכיתי יותר חזק.
אני לא יכולה לדבר .
בכלל , נראה כאילו מייתרי הקול שלי הפסיקו לעבוד .
היא בעטה בכיסאי.
" זה לא יגמר טוב מקיילה כדאי לך להקשיב למה שדודה ג'וזי אומרת" הוא תפסה בחולצתי מושכת אותה לעברה לוחשת באוזניי באיום.
YOU ARE READING
» Adopted « Styles
Fanfictionהיא הייתה דיכואנית . היא לא האהבה את החיים מכיוון שכל דבר טוב שהיה לה נלקח ממנה באכזריות. אין לה משפחה, ועכשיו היא מאומצת. היא מגיע לבית , לבחורה עשירה וצעירה . שרלוט, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הילד השובב שנמצא יחד איתה , באותו בית , אותה קורת גג...
