אני לא יודעת למה אני עושה את זה ,זה לגמריי מטומטמם אבל אין לי ברירה .
כל יום ,
בשעה 10:00 אני צריכה לקחת את הכדור המזדיין של ניק .
ולרשום ביומן משהוא שמח .
לא משהוא שבהכרח קרה לי .
כשהגיע הצילצול סוף סוף מזכיר לכל בית הספר את הפסקת האוכל , לי הוא הזכיר את הכדור.
הלכתי ללוקר שלי שהיה 'במקרה' צמוד לשל לוק מוציאה את הקופסא ובולעת כדון מזדיין אחד ממשיכה לכיוון הקפיטריה להכניס 'אוכל' אם אפשר לקרוא לזה ככה לכיוון הפה שלי בכדיי שהכדור יפעל יותר מהר .
זו הייתה שיגרה מעצבנת ודיכאונית .
פגשתי את לוק ועוד איזה ילדה מוזרה בשולחן הקבוע שלנו .
היא הייתה לגמריי מלחיצה. היא הייתה לובשת שחור שומעת שירים דיי מטרידים ולא נעימים לאוזן היא הייתה מקללת ולא חברותית.
ובגלל זה אהבתי אותה כל כך .
אני חושבת שקראו לה לילי (?)
אני לא יודעת , לא טרחתי לזכור את שמה .
הייתי קוראת לה בלקי בגלל הגוש השחור שהיא הייתה למרות שעורה היה לבן לגמריי .
אני ממש לא מבינה מה לוק עושה איתנו
" היי , "מילמלתי בשקט שמה את מגשי על השולחן ומתישבת ליד לילי.
" היי ! " אמר לוק דיי שמח .
" קמרון צריך להגיע ...." מילמלה לילי לא מורידה את מבטה ממסך האייפון שבידה .
" הו , טוב למה הוא לא הודיע ? " שאל לוק.
קמרון הוא ילד חמוד בצורה מוזרה .
הוא היה אדום רוב הזמן כי הוא מובך כמעט מכל דבר , היו לו משקפיים ענקיים ואף קטנטן היו לו נמשים על עצמות הלחיים הגבוהות שלו והאף הפיצפון .
הגומות שלו היו עמוקות בצורה מפחידה שנגלו גם כשלא חייך כלל .
הוא היה נראה כמו דובון-אכפת-לי .
הוא לא היה מגיע לבית ספר הרבה בגלל שלא היה לו כח והמוטיבציה לקום מהמיטה .
לוק סיפר לי שבמחצית הקודמת היו לו 61 חיסורים .
מה לעזאזל !?.
כמובן שהוא נכשל בכמה מקצועות אבל לא היה נראה שאכפת לו.
" למה הוא צריך להודיע לך שהוא מגיע?"
לילי הרימה גבה .
" טוב , אני לא יודע . זה דיי לא צפוי "
כמה עצוב שזה לא צפוי.
לפתע קמרון התישב ליד לוק .
" היי לילי , לוק , מקיילה !"
YOU ARE READING
» Adopted « Styles
Fanficהיא הייתה דיכואנית . היא לא האהבה את החיים מכיוון שכל דבר טוב שהיה לה נלקח ממנה באכזריות. אין לה משפחה, ועכשיו היא מאומצת. היא מגיע לבית , לבחורה עשירה וצעירה . שרלוט, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הילד השובב שנמצא יחד איתה , באותו בית , אותה קורת גג...
