~הארי~
רצתי לא מסתכל מאחור פוחד לראות כמה קרוב קווין היה אליי
נכנסתי לפניה במהירות מקווה שהוא לא ישים לב וימשיך ישר
אבל לצערי זה לא קרה
קווין נכנס גם הוא בפנייה ההיא ממשיך לרדוף אחריי
הוא תפס את חולצתי גורר את גופי אליו
נתתי לו בוקס בפנים והוא הפיל אותי על הריצפה
הוא בעט בפניי בחוזקה גורם לאפי לדמם
הוא תפס בוחולצתי בשנית ונתן לי עוד בוקס בפנים
הוא הסתכל עליי במבט מאיים
" אף אחד אבל אף אחד לא מתעסק עם קווין !" הוא צעק עליי מוסיף עוד אגרוף לאוסף
" הו איזה נחמד עכשיו קווין יכול להוריד את המתולתל שם ליפני שאני יבא או שזה בסדר ?"
ענה קול מוזר
זה לא היה הקול שלי !
מי זה ?
" הו באמת ? אתה חושב שתוכל לגבור על קווין ?" אמר עדיין לא מסיר את עיניו מפרצופי המדמם
אוקיי ברצינות הבן אדם חייב להפסיק לקרא לעצמו בגוף שלישי זה מתחיל להלחיץ !
" אמממממ......כן למה לא ?!"
אמר הבחור
הבחור עמד מאחוריי ככה שרק קווין יכל לראותו
קווין הרים את ראשו ממני מסתכל על הנער שמאחורי
הוא החילף פרצוף במהירות מפרצוף יהיר שחצן ומאיים
למפוחד מבולבל ופחדן
" אנ-ני מצטער פ-פשוט א-אני" אמר קווין לנער מגמגם הוא עזב אותי כך שנפלתי על האדמה וראשי קיבל מכה דיי רצינית
והוא פשוט תפס ת'רגליים המכוערות שלו ועף משם
אוקיי מה לזאזל הלך פה ?!
ניסיתי לפתוח את עייני כדיי לראות את הנער שהציל אותי
אבל לא היה לי כח לפתוח אותן
לא משנה כמה ניסיתי זה לא עזר
עמדתי שם באמצע הסימטה לא זז שכוב כל נריצפה עם פרצוף מדמם
וכל מיניי פצעים וחבורות
שמעתי צעדים מתכדמים לקיווני
כיוותי שזה לא קווין
ניסיתי לזוז לעמוד או לברוח אבל ללא הצלחה
הדמות כבר הייתה ממש קרובה אליי
שמעתי הנחה יכולתי להשבע שהדמות מסתכלת עליי נאנחת ומנענת את ראשה
הרגשתי שאני זז משהוא/מישהוא מרים אותי
YOU ARE READING
» Adopted « Styles
Fanfictionהיא הייתה דיכואנית . היא לא האהבה את החיים מכיוון שכל דבר טוב שהיה לה נלקח ממנה באכזריות. אין לה משפחה, ועכשיו היא מאומצת. היא מגיע לבית , לבחורה עשירה וצעירה . שרלוט, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הילד השובב שנמצא יחד איתה , באותו בית , אותה קורת גג...
