הארי המשיך לבכות על יד גופתה של מקיילה.
הוא רעד בפאניקה.
הוא הבין עכשיו,הוא התנהג כמו טיפש.
מסונוור מאהבה הוא לא שם לב שמתחת לכל זה,'לאושר' של מקיילה.
שום דבר לא באמת היה בסדר.
הוא נישק את פניה שוב ושוב מסרב להאמין אך הוא ידע כבר.
מקיילה מתה.
הוא שמע את קול האמבולנס עוצר בחניה תחת חלונו.
הוא שמע את הבכי של נופר ושרלוט מחוץ לדלת.
הוא הרגיש את ידייהם של הפרמדקים מנסים לשחרר אותו מגופתה של מקיילה.
הכל היה איטי ומעומעם כאשר היא נלקחה מבין זרועותיו.
הכל היה כל כך איטי בחדר ההמתנה בבית החולים.
כולם היו סקפתים לגבי מצבה אבל הארי ידע כבר.
הכל היה כל כך איטי כאשר פניו המזיעות חסרות החמצן פגשו באוויר הקר של מזגן בית החולים.
הכל היה לגמרי פאקינג איטי כאשר קבעו את שעת המוות.
אך הזמן ברח מבין אצבעותיו כאשר הוא נפרד ממנה בפעם האחרונה.
לפני חדר המתים.
רגע אחד אחרון להגיד שלום רגע אחד אחרון להגיד להתראות
להתאכזב. ושוב,לבכות.
היא הייתה שבורה פעם אבל עכשיו היא הלכה משהאירה אותו
שבור.
===============================
הארכתי טיפה את הפרקים והוספתי עוד פרק זה יותר על הארי ומה עבר עליו אחרי מותה של מקיילה,,,,(בגלל זה לקח שנה להעלות,,סורי)
אמ,מצפה להרבה הצבעות בגלל שממש השקעתי בזה וזה סוף עונה ואני אוהבת אותכן(אני מקווה שאתן אותי)
אז בבקשה תגיבו ותצביעו.
T.a
YOU ARE READING
» Adopted « Styles
Fanfictionהיא הייתה דיכואנית . היא לא האהבה את החיים מכיוון שכל דבר טוב שהיה לה נלקח ממנה באכזריות. אין לה משפחה, ועכשיו היא מאומצת. היא מגיע לבית , לבחורה עשירה וצעירה . שרלוט, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הילד השובב שנמצא יחד איתה , באותו בית , אותה קורת גג...
