ספסל מול כביש נטוש
###################
זה היה כל כך מפתה ...
המחברת ...העט
התאפקתי כל כך לא להכנע לניק והמחברת המזדיינת שלו
אבל היא קראה לי.....
מתחננת שאני אצייר עלייה ציורים
אובדניים שירגמו לניק להתחרפן
אז נכעתי ! נשברתי לקחתי את המחברת והתחלתי לצייר
עם מחשבה אחת : הוא רוצה ממורמרת ?הוא יקבל אחת
ישבתי וציירתי יד -שמסמנת את החיים- שבעצם לוקחת אצבע אחת ומוחצת בחור קטן -אני- ובמקרה שהוא לא הבין
כתבתי לייד כל ציור
(בתמונה**:הציור של מקיילה)
אחריי זמן שנמדד כשעה -בשעון הקוקיה המלחיץ של ניק
הוא נכנס לחדר עם כוס קפה
נראה מרוצה מאוד מעצמו ועל זה שהוא גרם לי לקחת את המחברת
הוא לקח אותה מידיי
"בואו נראה" הוא מילמל לעצמו לוקח עוד לגימה מהקפה הרותח שלו
הוא הינהן לעצמו כאילו מסמן לי שהבין את המסר
וזרק אותה ברישול על השולחן הנמוך שהפריד בינינו
"טוב .....את משוחררת -ניפגש יום רביעי תבואי לפה בשעההה...האמממ.....12:00" הוא סיים את דבריו מסמן לי בראשו לצאת
לוגם עוד לגימה מהקפה
ומכחכח בגרונו
לא התמהמתי ופשוט ברחתי משם כל עוד נפשי בי
עוד רגע אחד בחדר של 'פריק הקוקיות' ואני הייתי מתחרפנת !
את שאר היום 'בליתי' בציור על הידיים -כל מיניי סמלים לא משמעותיים וציורים של ציפורים
ניסיתי לדמיין את עצמי עם קעקועים
ואת האמת שהרעיון דיי מצא חן בעיניי
היום נגמר ופשוט ישבתי על ספסל מחוץ לבית ספר
עם התיק על ברכיי בוהה באוויר נע בכביש הסוען
אט אט הרכבים של השמיניסטים(כיתה-י'ב) אלה שהיה להם רשיון ומכונית
נעלמו מהחניה
משאירים אותי לבד על הספסל ברחוב הנטוש
אהבתי את זה
·כמה שעות·
אני לא יודעת כמה זמן אני נמצאת כאן וגם לא אכפת לי. אני אוהבת את זה...
את השקט.
YOU ARE READING
» Adopted « Styles
Fanfictionהיא הייתה דיכואנית . היא לא האהבה את החיים מכיוון שכל דבר טוב שהיה לה נלקח ממנה באכזריות. אין לה משפחה, ועכשיו היא מאומצת. היא מגיע לבית , לבחורה עשירה וצעירה . שרלוט, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הילד השובב שנמצא יחד איתה , באותו בית , אותה קורת גג...
