עירנו נתולת השימחה
###################
הסתכלתי בעינייה
הם היו ירוקות
שיערה היה שחור חלק
פניה היו עצובות כמו תמיד
לא היה נראה שהיא הייתה שמחה מתיישהוא בחייה
היא לא חשפה בפניי כלום
ושנאתי את זה באותה המידה שאהבתי אותה -
עד עומקיי נשמתי
---------------------------
הוא הסתכל עליי
בחן אותי מקרוב
בהה בהשתקפותי במראה
הוא עמד מאחורי בעודי עומדת במראה
בוחנת את מראי
את השינוי שחל בי
רציתי לראות אם השתנתי פיזית
ולא רק פנימית
וצדקתי
פנייה של נערה שמחה ומאושרת ששמחה ממה שיש לה
הפכה לילדה ממורמרת ששונאת את החיים וחשבה לא פעם
להתאבד
'הריי איבדת את כל מה שהיה חשוב לך , איזה עוד סיבה יש לך לחיות?'
המחשבה הזאת הרוצצה במוחי מאז שהוא מת
ומאז שהוא עזב אותי
מאז שהוא הפסיק לדבר איתי
לחייך אליי את החיוך הזקן והעייף שלו
עכשיו זה רק אני
'פיצית' מול העולם הגדול
הוא שיקר
הם שיקרו
החיים משקרים לך
לא היה ולא יהיה
בן אדם אחד
שאמר או יומר לי את האמת
למה ?
כי החיים הם שקר
-------------------------------
אז כן......פחד הפך להיות חלק בילתי ניפרד מחיי
מאז שאני זוכר את עצמי ניסיתי לשרוד
למדתי להסיג אוכל בעצמי
למדתי איך להסיג כסף בצורה ישרה וראויה אפילו לטיפת כבוד
אז כן...עבדתי קשה וקיבלתי פחות שכר ממה שדרוש ממה שהייתי אמור לקבל
אך זה הספיק לי
אני לא צריך יותר
מאוכל , מים וסיבה לחיות-

YOU ARE READING
» Adopted « Styles
Fanfictionהיא הייתה דיכואנית . היא לא האהבה את החיים מכיוון שכל דבר טוב שהיה לה נלקח ממנה באכזריות. אין לה משפחה, ועכשיו היא מאומצת. היא מגיע לבית , לבחורה עשירה וצעירה . שרלוט, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הילד השובב שנמצא יחד איתה , באותו בית , אותה קורת גג...