» Adopted « Styles

פרק 28

"אבל נופר אני רוצה לראות אותה .." נאנחתי בתסכול
למה אף אחד לא מבין אותי ?

" הארי אני מבינה " לא את לא

" אבל אנחנו צריכים לנתק איתה את הקשר למשך החודשיים הבאים כחלק מהשיקום.

אתה יודע שאסור לראות אותה עד שהיא יוצאת מהמוסד."

נענעתי בראיש באכזבה.
לא.אני רוצה לראות אותה.
זה שאני אראה אותה ישפר את מצב שנינו אני יודע.

" את צודקת" נאנחתי בתבוסה מזוייפת.
אני לא מתכוון לוותר עלייה ,ממש לא.

הלכתי לחדרי בצעדים כבדים עד שנזכרתי במשהוא ועצרתי את עצמי מללכת.

" אמ, נופר?."

"כן?" היא הייתה מופתעת

" מתי שרלוט באה הביתה מההקלטות ?"

היא בדקה בפאלפון שלה את לוח הזמנים של שרלוט מאחר והיא העוזרת האישית שלה וענתה

" בשש בערך , למה ? "

" סתם.." מלמלתי מסתובב חזרה לחדרי .

בדקתי כבר את השעות של האוטובוסים למוסד וידעתי באיזה שעה אני יוצא מהבית.

כל מה שנשאר זה להכנס למוסד, טוב .

*-*-*-*

היא שכבה שם , השעה הייתה 6:57 בדיוק שהוא נכנס לחדרה לבסוף , רואה את גופה שרועה על המיטה הלבנה כשהסדינים מכסים אותה .

הוא נכנס לחדר כאשר רק גבה אליו שהיא שכובה על המיטה בשלווה .

הוא חייך לעצמו חיוך קטן כשהיא הבין שהיא שלווה ואולי המקום כן עושה לה טוב .

הוא התישב על המיטה מנער את גופה הקטן והדקיק בזהירות רבה לוחש לה לקום משנתה אך זה לא קורה.

הוא מנער אותה יותר חזק עד שגופה מופנה אליו .

היא לא זזה והוא החל לפחוד .

הוא הרים את פניה מסנטרה לכיוונו רואה סימנים מוזרים של אחיזה על הסנטר.
היא פגעה בעצמה ?תהה

אך הבין שזה לא הגיוני , אלה סימני אחיזה .

הוא קפא כשראה את פניה.

עיניה היו עצומות למחצה פתוחות בריפרוף קל ומפחיד , פניה היו חיוורות אך לא יותר מתמיד בגלל שלא אכלה.

ושיערה כיסה את רוב פניה .

דמעות עלו בעיניו ,
מה קרה לך ?

הוא הוזיז את שיערה מפניה מעביר אותו אל אחורי אוזנה ופורץ בבכי כאשר רואה את העיגולים הגדולים והאדומים שבצידי ראשה , הישר על רקתה.
מה הם עשו לך ?

הוא רעד כשראה שהיא לא זזה , לא עינייה שנשראו כעיניי גוויה , הסימנים האדומים בפניה ושפתיה היבשות.
מקיילה שלי,מה הם עשו לך ?