» Adopted « Styles

41

אנחנו הולכים על קו החוף.
נייל, שרלוט ונופר נמצאים בחלק אחר של החוף.
מקיילה אמרה לי כמה היא התגעגע לים.
לריח שלו,לרוח המיוחדת שהייתה רק בו.
היא סיפרה לי על ג'ק,על שון,על הכל.
אני שמח שהיא מצאה את הכח לספר זאת.
מקיילה בסדר עכשיו. מקיילה שלי שמחה יותר.
נשכבנו על החול הרך.
"אתה פשוט מדהים"
היא מילמלה בעצב.
" מה קרה?" ליטפתי את ראשה בנחת.
" תודה על הכל הארי.." היא קמה מחזי מסתכלת בעיניי.
הייתי מבולבל.
" מקיילה? א-א-"
היא קברה את ראשה בצוורי ידייה מלופפות סביבי ואני מלטף את גבה.
היא מחניקה יבבה אל תוך צוורי.
ואני מרגיש את ליבי נשבר.
" מקיילה?" לחשתי אוחז במותניה.
" אני אוהבת אותך כל כך .
תודה הארי."
היא הידקה את אחיזתה בי בוכה.
" זה בסדר, גם אני אוהב אותך מקיילה"
חיבקתי את כולה אליי אוחז בה חזק.
היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיי.
היא קמה ממני מושכת באפה עינייה אדומות ואני קם לישיבה מולה.
מלטף את פניה הרכות לוחש שלא תעז לבכות עוד בחיים.
היא הנהנה.
"פשוט חבק אותי" מילמלה מתנחמת בזרועותי הגדולות.
היא בסדר, מקיילה שלי חזרה.
היא חזרה לעצמה.
========================

הפרק מוקדש לmamamalks
עם האיום הנהדר שלה לאנוס אותי.היא קיללה את אבא שלי וקראה למוח שלי קרימינאלי.
אני אוהבת אותך.מאוד.
להמשיך להגיב התגובה הכי טובה מגיעה לפרק האחרון.