הוא פתח את היומן אחרי הבכי השוטף.
הוא פתח את היומן אחרי שיחה עמוקה עם עצמו.
הוא פתח את היומן אחרי שהבין שהיא איננה.
הוא פתח את היומן-
ומצא פתק:'אני מצטערת,
כל האנשים שאיכזבתי
כל האנשים שנטשתי
כל האנשים שאהבו אותי
כל האנשים ששמרו עליי
לכל האנשים שהעצבתי
כל האנשים שתסכלתי
שגרמתי לבכי,צעקות,כעס.
עכשיו אתם תהיו בסדר.
אני מצטערת על הכל ואבל עכשיו לא תסבלו ממני יותר.עכשיו אני אפסיק לסבול.הארי.
אני יודעת שאתה בוכה עכשיו ואני לא יודעת מה לעשות.
אני יודעת מה אתה חושב עליי, שהייתי אנוכית, מדי מרוכזת בעצמי ובכאב שלי ושאם הייתי נותנת לך לעזור שום דבר מזה לא היה קורה.אני יודעת שאתה תוהה מתי כל זה קרה ?
שאתה תוהה מה עשית לא בסדר?
הרי נתת לי הכל;חום אהבה משפחה.
כל דבר שהייתי צריכה.
אתה הגנת עליי ואני אסירת תודה לך על כך.התיחסת אלי כמו אל נסיכה והפכת אותי למלכה .
אני לא יודעת אם אי פעם אוכל להודות לך על כך.
כנראה שלא. אני מצטערת.עם כל זה, איתך.
גם אז, התחושה הזאת לא עזבה אותי
הכאב העמוק והמועקה הנוראית שהסתובבה והלכה איתי כל יום
אני לא מגיע לך
לא ליחס שלך
למגע שלך
מגיע לך כל כך הרבה, הרבה יותר ממני.
לי מגיע למות.בבקשה תעצור את הבכי ותחשוב כמה טוב יהיה לך בלעדיי.
תמצא משהיא שראויה ליחס שלך.
תמצא משהיא שתעזור לך כמו שעזרת לי.
אני מצטערת תלתלים.
אבל אני לא יכולה יותר.אני מקווה שיום אחד תמצא את הכח לסלוח לי ולהשיב את הכל לקדמותו.
אולי יום אחד תזכר בי למרות שאני אומרת לך לשכוח - אף פעם לא עשית כדברי.
תזכר בי כשאתה יושב עם הילדים היפיפים שיהיו לך ולאישה הראויה לך בסלון ,ליד האח הבוערת .
תספר להם את הסיפור שלי,שלנו.אני אוהבת אותך תלתלים חבל ששום דבר מזה לא יכול להמשך יותר.'
הבכי חזר.
השברים לעולם לא יתאחו.
החתכים לעולם לא יגלידו.
השמחה לעולם לא תחזור.
והאהבה לעולם לא תעלם.============================
I guess this is THE END
I'M SORRY BUT...YES
THIS IS REALLY THE END'אני יודעת שהפתק הזה היה אמור להיות מרגש וסוחף דמעות אבל זה כל מה שעליי לומר בפעם האחרונה שניפגש'-מקיילה סטאר.
YOU ARE READING
» Adopted « Styles
Hayran Kurguהיא הייתה דיכואנית . היא לא האהבה את החיים מכיוון שכל דבר טוב שהיה לה נלקח ממנה באכזריות. אין לה משפחה, ועכשיו היא מאומצת. היא מגיע לבית , לבחורה עשירה וצעירה . שרלוט, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הילד השובב שנמצא יחד איתה , באותו בית , אותה קורת גג...