אילמת ? חירשת ? מה שבטוח מאומצת
######################
~הארי~
כל היום בבית ספר ניסיתי להתחמק מקווין הזה
ולמרבה הפלא ...הצלחתי !
סיימתי ללמוד ורצתי לחברי החדש
זאין
הוא בחור נהדר אני לא מבין איך זה קרה לו
זה מתסכל לראות אותו ככה אחרי שאתה יודע מה קרה לאחותו ומה קרה עם ההורים שלו
הורים...
מה הייתי עושה בשביל לקבל אותם בחזרה
אבל אין מה לעשות
הם מתו אני צריך להשלים עם זה
נכנסתי לסמטה מקווה שאף אחד לא רואה אותי
מחפש בעיניי את 'העבריין הצעיר' או 'הביריון' של הסמטה
"וואו !! זאין !? משהוא ?!"
צעקתי בסמטה
'ססססססססססס' שמעתי קול
'סססססס...טק טק טק..ססססססס"
זה היה צליל של מיכל ריסוס
"זאין?"
"הארי?"
שמעתי קול מאחוריי
הסתובבתי רואה את פניו המבולבלות של זאין
" היי"
"מה אתה עושה פה "
"מבקר(?)" אמרתי יותר בכיוון של שאלה
" למה ?"
"כי....באלי"
"למה?"
"אוי זאין ברצינות ! באתי לפה כי רציתי לבקר אותך ! "
"אבל למה ?"
"מזאת אומרת למה ? כי אני חבר שלך "
"אננ..י לא מבין"
"זאין אף פעם לא היו לך חברים ?"
"לא"
"ידידיי נפש?"
"לא"
"מכרים?!"
"לא"
"אני לא מבין לא היו לך חיי חברה ?"
"לא ממש "
"אתה מנסה להגיד לי שאתה אחת עשרה שנה לבד ? בלי אף אחד לדבר איתו ?"
"משהוא כזה" הוא אמר מסתכל לריצפה
"טוב...מה אתה עושה?" אמרתי בניסיון להעביר נושא
"הו...כן אני עושה גרפיטי חדש ! רוצה לראות ?"
הוא אמר כשפניו אורו במין אור קטן
YOU ARE READING
» Adopted « Styles
Fanfictionהיא הייתה דיכואנית . היא לא האהבה את החיים מכיוון שכל דבר טוב שהיה לה נלקח ממנה באכזריות. אין לה משפחה, ועכשיו היא מאומצת. היא מגיע לבית , לבחורה עשירה וצעירה . שרלוט, ועכשיו היא צריכה להתמודד עם הילד השובב שנמצא יחד איתה , באותו בית , אותה קורת גג...
