» Adopted « Styles

35

נייל הזעיף פנים אל הבחוק שחייך חיוך עקום ועמד בכניסה לביתו.
" אוקי , מה אתה עושה פה זאין" אמר נייל מצפה מזאין לדבר.
עם כל הכבוד יש לו מספיק בעיות על הראש , אמו חולה ואחיו המאומצים נעלמו.
" באתי לדבר איתך על מקיילה והארי סטאר" אמר ונייל הכניס אותו במהירות דורש תשובות והסברים.

-------------

הבוקר עלה ולואי שפשף את עיניו במהירות .
הוא נרדם על מזרון האבקות.
לא מיטת חלומותיו אבל הוא הסתפק בזה.
הכל עדיף מלשון על הספסל קשה ברחובות לנדון הקרים בלילה.

"ליאם ?" הוא חיפש את הבחור שדימם על הריצפה לילה שעבר.
הוא נכנס למלתחות שומע את המים זורמים ממקלחת לצידו.
" ליאם? "
" מה אתה רוצה גמד ?" נשמע קולו של ליאם.
לואי התעלם ממילת הגנאי שנהגו לכנות אותו כבר שנים. הוא היה רגיל לזה שצחקו על הגובה שלו ודיבר אל ליאם.
" אתה בסדר שם ?"
" למה שלא איהיה" נשמע קולו של ליאם זועף בין טיפות המים שעטפו אותו.
" א-אני מצטער פשוט-"
" אני לא צריך שיצטערו עליי או עזרה מאף אחד . אני לא צריך את הרחמים שלך טומלינסון אתה שומע !" צעק ליאם ולואי הבין, הוא צריך עזרה. ומהר.
" אתה רוצה לדבד על ז-"
" מה לא היה פאקינג ברור !?" וילון המקלחת הונף במהירות לצד חושף את ליאם עירום מול לואי ורותח מזעם.
הוא התקרב אט אט אל לואי " אני לא צריך לדבר על הרגשות שלי כמו איזה כוסית בכיינית אני לא צריך עזרה .
אני לא צריך שום דבר . במיוחד לא ממך!"
-------

תיקתוק נשמע בדלת .
מי זה ? זאין אף פעם לא מתקתק.
" הארי ? מקיילה ?" זה היה קולה של נופר.
מה לעזאזל !?
מקיילה הסתכלה על הארי בחרדה.
הם הולכים להחזיר אותי לשם. אני לא יכולה לחזור.
חשבה ועוד התקף החל להבנות.
" לא עכשיו" הוא נאנח כאשר הרגיש את שריריה של מקיילה נמתחים וננעלים.
היא בכתה בכי שקט מרגישה איך גרונה מתחיל להסגר ולהתיבש ואוויר לא מגיע לראותייה.
היא הרגישה איך חלל החדר מתחיל להתקטן לו והיא מרגישה יותר קטנה ממה שהרגישה איי פעם.
היא הייתה צריכה את הארי. הוא הדם היחיד שהיא סמכה עליו עכשיו.
" מקיילה , זאת נופר את שם ? תפתחו." " ה-הארי " מקיילה יבבה.
הארי היה מתוסכל.
הכל היה בסדר ? מה קרה שבשניות הכל נהרס איך הוא לא ראה את זה מגיע ?

' אתה צריך להחזיר אותה לבית של שרלוט. תשמור עלייה שם . זה יותר טוב לשנייכם.'

' היא לא בסדר צריך רופא אמיתי שיתפל בה הארי.'

' אתה לא יכול פשוט לכלוא אותה כאן ! היא תתחרפן יותר ממה שהיא '

' הארי , תעשה את זה בשבילה, אתה כל כך אנוכי...'

זאין שלח לו כל כך הרבה סימנים איך הוא לא יודע שזאין יסגיר אותם בסוף ?

הדלת נפתחה אחרי חבטות נמרצות של הצד השני עלייה.

"הארי ! מקיילה !" נופר מחבקת את הארי בוכה מתכוונת לגשת למקיילה אך היא רואה מה עובר עלייה - ההתקף.
נייל נכנס גם הוא ואחריו שרלוט המומה .

" כולם ! פשוט זוזו ממנה ! בבקשה..." לחש הארי את המילה האחרונה בתחינה.
" אני יודע איך לסדר את זה פשוט תתרחקו. היא לא אוהבת מגע פשוט-" דימעה נפלה מפניו.
" תצאו.." נאנח בבכי.
" האר-"
"לא ."
הוא תפס את מקיילה בכתפייה מרים אותה והיא צורחת " מה אתה עושה ?!" נייל צרח.
מקיילה צורחת ומתפתלת בידיו של הארי דמעות חמות זולגות בבכי עז.
הארי סימן לו להיות בשקט במבט מאיים.
הוא התישב על הספה מושיב את מקיילה עליו ואת גבה משעין על חזהו הקשה.
היא התפתלה בכעס ובעיוורון חושים. המטרה היחדה שלה הייתה להתרחק מכולם.הוא תפס בה חזק משעין אותה ושם את ידו הגדולה על ליבה , מעט מעל החזה שלה.
בידו השניה ריתק את מותנה אליו מונע ממנה תזוזה.
כל הדברים האלה היו גורמים להתקף לגבור.
כפיה,מגע,תנועות חדות של אדם זר.
כולם היו זרים בהתקף.
"ששש.. מקיילה . זה הארי. זוכרת " מלמל באוזנה.
היא התנשפה בוכה " אא-א-" מיללת .
" שששש....תנשמי איתי עכשיו מקיילה ."

היא שנאה שלוחשים לה כאשר היא בהתקף .הארי למד זאת בדרך הקשה.
ולכן הוא אמר זאת בקול.
הוא נשף בקול מעלה את חזו מקיילה עולה ביחד איתו.
" תנשמי מקיילה." אמר שוב בתוקף.היא ניסתה לנשום אך גוש חנק אותה ובמקום זה הוציאה דמעות.
הוא הרים את ידו מיריכה מוזיז את שיערה מפניה המזיעות והחמות . הוא העביר את ידו על לחיה בעידוד כאשר הוא הראה שהיא מצליחה לנשום איתו בהיסוס.
" כן מקיילה " נשף בהקלה." תכניסי ותוציאי בדיוק " הוא נישק את קוד קוד ראשה בהקלה וגאווה.
" אני אוהב אותך" יכל סוף סוף ללחוש אחרי שנגמר ההתקף ומקיילה הייתה איתו.
===========================

המ, אני חסרת מילים.
הלב שלי כאב כשקרתי את זה שוב . מה לעזאל ??